לחמניה של געגוע

כשעולה לי געגוע לסבא דוד .אני מכינה ״ביאלי״ . ביאלי . לחמניה רכה עם בצל מטוגן ופרג. לחמניה עגולה .עגולה .מלאה בגעגוע .המגע של הבצק בידיים מעלה זכרונות . כל בר מצווה . ברית . ארוע במשפחה סבא דוד היה נוסע לגדרה להביא ״ביאלי ״ בארועים הראשונים זה לא ממש היה מובן . מה ההתעקשות . יש המון לחם . למה צריך את הלחמניות האלו .אך מארוע לאירוע . הבשלתי . גדלתי . התחברתי . למדתי שעם ״הביאלי״ הוא מביא את כל בני משפחתו מביאליסטוק שנספו בשואה לאירוע . שה״ביאלי״ מנחם . מחבר כמו שרק לחם יכול לחבר .אל לב הזכרון . אל לב ליבם של החיים . הביאלי שנאפה אצלנו בבית כל פעם מחדש ,מביא איתו את ריח המאפיה מביאליסטוק . את ריח החיות . התוססת . היא ניצחית ומעולם לא הושמדה . גם עכשיו, שנים אחרי ש״דוויד״ שלנו בעולם שכולו טוב . הביאלי . מנחם . מחבר . מציף געגוע לבית . לחיבור ושיח מעולם אחר . כמה עומק ורוחב ואורך היה בקשר שלנו . כמה געגוע הביאלי מצליח לנחם .

מתכון פשוט למתגעגעים שבנו - ״ביאלי״ של בית גופר 1 קג קמח לבן / מלא / כוסמין 1 כף שמרים 2 כפות סוכר על השמרים 1 כף מלח בצד 2 וחצי כוסות מים פושרים ( לקמח מלא וכוסמין קצת יותר ) ללוש לבצק רך ואחיד להניח לתפוח אפשר להעזר בשיני שום לאחר תפיחה להוסיף שמן וליצור תחתיות מעוגלות . לנעוץ אצבעות במרכז ולהניח כף גדושה של בצל קצוץ שטוגן קלות . ולפזר בחן פרג . להניח להתפחה . ולהכניס לתנור שחומם מראש 180 מעלות . רבע שעה 20 דק להוציא שכמעט מזהיבות . והתחתית עשויה ונפרדת . הגעגוע מוכן .