עסקים . רוח . סטארטאפ . שליחות

. פתיחה של פוסט מימים עברו שחזרה לחיי. פגשתי השבוע כמאה נשים מהמדבר של מצפה רמון דרך ההוד הירושלמי לגיזרה הביתית בדרום . עברתי איתן ועם עצמי כל מפגש מחדש שער . עטוף במראות .רכות מועצמת ובין לבין ליהטתי בין פגישה לפגישה . לוליינות של מחשבות . רגשות . כוונות . ליוותה אותי אמירתה של אחותי הגדולה אסתר המלכה וְכַאֲשֶׁר אָבַדְתִּי, אָבָדְתִּי . ויצאתי לְאַבֵּד . לְעַבֵּד . ולשאול בקול את עצמי :מה העבודה הזאת לך? על מה את עובדת . את מי את עובדת . מה את אובדת ? פגשתי גברים עיניינים שבדיוק יודעים מה הם רוצים וצריכים . ופגשתי נשים מופלאות . שהסכימו לפנות ולהתפנות למפגש ואין להן שמץ של מושג . מה ? למה? ולמה? מסכימות ללכת לאִבּוּד ללא חשש למצוא אֲבֵדָה בדרך . ואני מצאתי את עצמי מפגישה לפגישה מתפשטת מאמיתות שווא מסכימה לאבד אותן בשמחה . ולמצוא בדרך כיוונים של אמת חדשה . החלפתי תחפושות בשקט בין אשת עסקים סטארטאפיסטית בנשמה . וחוקרת רוח בלתי נלאת . היום שלי נדד בין כוס תה עם חלב שקדים בכינור הלב . לתה עם נענע בכוס מבודדת דקה מעוצבת נפלא ,כך שהיא יודעת ללכוד קצת אויר בתוכה מאפשרת לי בדרכה שלה לינשום אויר של לובי מועשר בבישום נקי . נקי מידי . בין שתיה חמה לקרה . בין העיר והמדבר של הלילה והכפר של הבוקר הדעת הפנימית שבי הִתְאַבְּדָה בפני באהבה בדיוק כמו שהיא יודעת . תודה נשים נפלאות על יום , יום אֲבוּד במיוחד . הרבה זרעים אֲבוּדִים של יופי ואמת זרענו השבוע באדמת המדבר . הקודש והבית . ותודה לגברים המופלאים שבחיינו מאפשרים לנו ככה ללכת לאִבּוּד .