שביל החורף מתעורר

הפקעות שהטמנת באהבה ואמונה באדמה שלנו . מלב ליבך שביל החורף המוביל לביתנו מתעורר . ממלא בזכרונות . בזמן שאנחנו מתעברים את שנת החורף הפנימית שבנו . כבמטה קסמים מיום ליום אותות בלבן וצהוב מזהירים את הדרך פנימה . הנרקיסים . כתר ועוד כתר . זר לראשך . לפני יותר מעשור . וודאי שיותר . עוד חודש תהייה שנת האזכרה העשירית . סבא דוד האהוב שלנו , הפקעות שהטמנת באהבה באדמה שלנו מאירים לנו עכשיו את הדרך . אות התעוררות . כך כל חורף מחדש . אתה חוזר ומלמד אותנו שיש עניין בלהטמין באדמה . אדמת הגוף . הנפש . הרוח . שבנו ושל כל היקרים לנו . להטמין פקעות של אהבה . מילים של אור טוב . כוונות של חן . ברכות של אמונה . דוויד שלנו. ידעת היטב את סודות ההטמנה. ההתחדשות .הכמיהה הנסתרת לחיות בערנות . לעורר ולהתעורר .באת מהפלנטה האחרת . יחיד מבן 70 בני משפחה . באת עם ציווי . לחיות . את היום הרגע . באמת. באהבה . זוכרת את הבוקר שירדת על הברכיים ארגנת לך ספוג לרכך את מגע הברך באדמה . והטמנת פקעת אחרי פקעת בסבלנות ונחישות . הטמנת באדמה . סימנת בשבילנו כבר אז את מהות ועומק השביל המוביל אל הבית . הבטחה לדורות .סימנת לנו . לזכור .להתעורר.לחיות.באמת . חיבוק גדול דוויד אהוב שלנו .תודה .