כל מפגש

כל מפגש הוא זרע . יש זרעים שהנחנו . שם . עבורנו . לכל החיים . הבת שלי הייתה אצלה בת מאומצת בשנת השרות . בין קדחתנות הימים בפעילות עם הנוער בעמק יזרעאל תמיד חיכתה לה אצלה קערית מרק חם . עוגה של בית מנחמת .תה מצמחי תבלין מהגינה. יחד קנינו לה קערת עץ ענקית משמחת מתנת פרידה .רק שמעתי עליה . מעולם. כך חשבתי אז . לא נפגשנו . זה היה לפני תריסר שנים . אתמול נסענו אליה שתינו .הבת שלי ואני . לנחם על מות אביה . ולגלות . שם . את זרע המפגש . שהנחנו שם . לפני ארבעים שנה . היא ואני . חיילות . חברות נפש . בלב המדבר . חולקות חלומות . מקימות לעצמנו מאחז עצמאי מעל המציאות . נחלה משלנו בלי מיצרים . בין מסלולי המראה ונחיתה. עפנו לחיים . כל אחת ובוהק הצמיחה שניטע לה. מידי עשור לערך הבליח שביב מידע . שהעלה חיוך שמח . פילח מקום חם בלב . מצונף . מרגש . אמש . בחצר הבית בנהלל . נטוו פסי הרקמה של חיינו . שתינו והבת שלי , שהתברר , שהיא גם קצת שלה . נוכחת נפעמת . מכירה אותה . אותי . מלפני לפנים . מחזיקה עבור שתינו . זרע . אמת . לאמיתה . נפרדנו לשלום . מניחות לזרע החיבורא . שהנחנו . שם . להיות . שם . עבורנו לעדי עד .

אמן שזרע המפגש .נפלאות הגילוי וההתרגשות כולם יהיו לעילוי נשמת אריק עזוז . זכרונו . ברכה . אמן .