א מ ת אין לה קץ

אהובות

נכנסות אל השבת שלפנינו

שבסגולתה ל ה א י ר בנו

את ה ח י ו ת שבנו

׳דביקות בשורש ו ב מ ק ו ר

שמשם נמשך תמיד ח י ו ת ׳

וַיְחִ֤י יַֽעֲקֹב֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם

מ א י ר י ם בנו מדור לדור

שקיבלנו י ר ו ש ה מאבותינו

להיות מחזיקות ח י ו ת גם במיצרים

בשפת האמת שבנו

׳שכל המצרים הם רק קליפה והסתר.

אבל הפנימיות הוא ח י ו ת ה׳ יתברך ׳

׳שהגלות רק ה ס ת ר

והכח פנימי הוא רק מה׳ יתברך ׳

׳כי הפנימיות

שהוא אמ ת

אין לו קץ

וההסתר

יש לו קץ׳

ואנו בלב ההסתרה שבהסתרה

בימים האלו בזמן הזה

ז ו כ ו ת להאיר

ח י ו ת מעל טעם ודעת

בזכות אותה קריאה

שנקראת בנו מ א ז

כל יום ב ת פ י ל ה

הִקָּֽבְצ֥וּ

וְשִׁמְע֖וּ בְּנֵ֣י יַֽעֲקֹ֑ב

וְשִׁמְע֖וּ אֶל־יִשְׂרָאֵ֥ל

אֲבִיכֶֽם

והחיבור הסגולי

בין קריאת וַיְחִ֤י

לבין התענית

המסמנת את תחילת ה ה ס ת ר

את ג ל ו ת התודעה הפנימית

ת ע נ י ת פנימית שאיתה

נהייה מ ד ל י ק ו ת

נרות ה ש ב ת

ל ה א י ר בנו

סגולת א מ ת ניצחית

דבקות ב מ ק ו ר

במקוריות הפנימית שבנו

לעולמי עולמים

תשמור עלינו

ח י ו ת

מבעד ומעבר להחשכות

הסתרות ומיצרים

כִּי חָיוֹת הֵנָּה

שבת מבורכת אהובות

אמן ונהייה בה מ ח ז ק ו ת ומתחזקות

שאנו מבורכות ב ב ר כ ה

‎וַיְבָ֣רֶךְ אוֹתָ֔ם אִ֛ישׁ אֲשֶׁ֥ר כְּבִרְכָת֖וֹ בֵּרַ֥ךְ אֹתָֽם:

לשורש נשמתנו ומעשינו

ובסגולתה נהייה מברכות את בני ביתנו

להאיר בם ובנו

את ה ח י ו ת המחוברת ל מ ק ו ר

מבעד ומעבר לכל ההסתרות

כִּי חָיוֹת הֵנָּה

חיבוק גדול

אהובות אמיצות

הודיה על כל האור הגדול

ש ה ל ב שלכן מאיר

בנדירות גדולה

אשרינו על הזכות

*

חזק חזק ונתחזק

תמה ה ב ר א ש י ת

ולפנינו שבתות ה ש מ ו ת

הודיה על הזכות

על תורת האמת שבנו

*

והיום בערב שבת

בכל קבוצות ׳הפלוגה׳

מסומן שהבן ׳ י ו צ א ׳

ויחזור להיות ז מ י ן

ועבור אשתו ועבורנו

רק במוצאי שבת

ב ב ר כ ה גדולה

הודו לה׳ כי טוב

אך ט ו ב