אור חוזר ׳לעצמי׳

אהובות

׳אני רוצה שנכין ל ב ב ו ת ׳

ידיים קטנות מלאות בשמחה

אוחזות ב ב ט ח ו ן

במעלה ובמורדות ה מ ג ר ר ת

תפוח אדמה שהולך וקטן

בפליאה של אני ב ע צ מ י

העיניים ׳הקטנות׳ הפנימיות שבה

קולטות את העיניים ׳הגדולות׳ שבי

שמלוות בהתפעלות

ה ע צ מ א ו ת והמסוגלות

שמחזקת בה

הבטחון שלה בעצמה

וההכרה שהיא יכולה

לסמוך על עצמה

מה בזה ?

ה מ ב ט שמעלינו

ש מ א מ י ן בנו שאנו י כ ו ל ו ת

ומאפשר לכל האורות הגנוזים בנו

לצאת ולפעול בעולם

ומעלה מעלה מעל כל המבטים

יש מי שמאמין בנו

ש ב ח ר בנו רק בנו

והעניק לנו את ה ח ר ו ת הגדולה

לבחור ולהאמין בעצמנו

זה מופלא החיבור שניתן לנו ממעל ממש

בין הבטחון העצמי שלנו

ותחושת המסוגלות והעצמאות שבנו

כראי ל מ ב ט המאמין שנוכל להעניק

לכל מי שמולנו שאנו סומכים עליהם

ומאמינים בהם שהם י כ ו ל י ם .

כראי ל ש ח ר ו ר שנוכל להעניק

ולעצמאות שניתן לכל הסובבים אותנו

גילוי של א ו ר גדול

במיוחד לימי ההסתרה שבהסתרה של חיינו

שמאפשר לנו ׳לשקם׳ חלקים

של אמון שלנו בנו

עלי יד ה ר ח ב ה

גם אם הדרגתית

של ה א מ ו ן והעצמאות

שניתן למקיפים אותנו

כבאור ח ו ז ר

ניתנת לנו האפשרות

לאסוף רסיסים של ע צ מ א ו ת

וניצוצות של א מ ו ן פנימי

דרך ההתנסויות

שניפקח אט אט להעניק

לכל הסובבים אותנו

ילדינו , בני הזוג שלנו ,

עובדינו , חברינו ,

הורינו , אחינו …

שנרחיב דרכם את גבולנו .

׳את י כ ו ל ה ׳

והיד הזעירה ׳ריסקה׳

בהקשה חזקה מידי

את הביצה עם הקליפות ביד

׳מעולה , את ממש חזקה

עכשיו בעדינות תוציאי הקליפות

ותבדקי שהביצה נקיה ותשפכי לקערה ׳

ובעדינות עם האצבעות הקטנטנות

כל ה ק ל י פ ו ת הוסרו כלא היו

׳ אני רוצה לשים מ ל ח ׳

השאלות המהססות התחלפו ב׳קביעות׳

׳אני ממש מערבבת טוב , נכון ?

המבט הגאה שלה בעצמה

הקרין על כל הגוף

׳אני אעמוד לידך כשתשימי בשמן ׳

ההכרות עם ה ג ב ו ל ו ת

מתוך הערכה עצמית גבוהה

הפכה להיות חלק טבעי בריא

מ ת ה ל י ך הלמידה

וכמובן ה׳לביבות׳ החמות היו

הדבר היחיד שאכלה בהתרגשות

׳והאכילה׳ את אחותה והוריה

בגאווה והתרגשות

׳טעימות ה ל ב ב ו ת שלי ׳

ואני הסבתא דרך ה מ ס ע

ה ע צ מ א י - ב ע צ מ י שלה

הרחבתי ׳חלקים׳ נסתרים

והבנות ב ע צ מ א ו ת הפנימית שבי

גילויים של א ו ר ו ת גנוזים

מהימים ה ה ם

לזמן הזה .

נודה לשיתופים שלכן על מרחבי

העצמי - עצמאי שלכן

בראי עם סביבתכן .

התבוננות ד ק ה ד ק ה יפיפיה

חיבוק גדול

אהובות אמיצות

אמן ואת המילים תפגושנה בבוקר שלכן

*

הילד מתבונן בנו

בלכתנו ושומע אותנו בדברנו,

וכך הוא לומד ללכת ולדבר.

הורים תקיפים

לא יצליחו לחנך לסבלנות,

רגזנים לא יוכלו לחנך למתינות,

גסי רוח לא יוכלו לחנך לנימוסים

וערמומיים לא יוכלו לחנך לתמימות וליושר.

כל הדיבורים

אינם עושים רושם על הילד –

כמו הדוגמה החיה

שהוא רואה אצל הוריו ומוריו".

הרש׳ר הירש