איזה י ו ם היה לנו . ה י ו ם .

אהובות

ארבע לפנות בוקר

שעה ׳כבר׳ פחות מוכרת,

כשאין ילדים לקום אליהם

או הכנות לטיסת בוקר מוקדמת

או נסיעות ׳לעיר הגדולה׳

לפני הפקקים .

היה ׳נעים ל ה כ י ר ׳

ה י ו ם .

קצת מ ח ד ש .

ש ק ט .

התנועה ׳ ח ל ק ה ׳

בדרך לבירה

חנייה מרווחת

פנים מנומנמות

של אחיות ׳משמרת הלילה׳

מקבלות את פ נ י י ך

הערניות .

ואט אט

׳התמונה׳ בחלון מתבהרת

ואיתה ע ו ל ה היום .

׳ח ת י כ ת׳ יום

בשפת הרחוב

הפנימית שבי

איזה י ו ם היה לנו . ה י ו ם .

פגשנו פנים

מול פ נ י ם

כאב ׳חתום׳ של ה א ח שלנו

ביום שלאחר ה נ י ת ו ח

חובר ל׳שורת פ נ י ם ׳

מ א י ר ו ת מבעד

לתמונות ה נ צ ח ה

של שאינם ביננו

ממול במסדרון

שנשים ׳רעולות׳

פ נ י ם מנקות

לקראת ׳טקס הזכרון׳

הרשמי בבית ה ח ו ל י ם

מול פ נ י נ ו כולנו

המבקשות מ ז ו ר

ורפואה ש ל מ ה

איזה י ו ם היה לנו . ה י ו ם .

על פניו

׳על ה פ נ י ם ׳

ובפנימיותו

׳ ז ה ב טהור ׳

ו ה פ נ י ם הפונות אל ה א ו ר

מגלות ׳ריאה י ר ו ק ה׳

מרופדת במרבדים

מלאי צמיחה

ו׳אויר הרים צלול כיין

בריח אורנים׳

מתנגן ב ל ב .

יצאנו ל נ ש ו ם

אותו , את ה א ו י ר הצלול

ב ה ר ו ו ח ה

וחיוך קטנטן, החל נ מ ת ח

מפני ה א ח אל פנינו

דרך פני ׳העוברים ושבים ׳

כמכריז בלי מילים :

י ר ו ק . מ ר פ א .

הם נכנסו .

אני כמובן נ ש א ר ת י

לאפשר ל ל ב

ל ה ר פ א מול ה ש מ י י ם

שממעל ממש .

איזה י ו ם היה לנו . ה י ו ם .

אחד מ365 ימים בשנה הזו

מ ל א ב׳מעברים׳ -

בין הפנים לחוץ

בין הבריא ל ח ו ל ה

בין ה י ר ו ק לאפור הקודר

בין החי ל מ ת

בין הממריא ל נ ו ח ת

בין המתא ו נ ן ל י ו צ ר

בין לבין לבין . גם וגם וגם .

פנים מול פנים

מהבירה ׳ירדנו׳ לש ד ה

׳עצרנו׳ במטע לימונים

בהמתנה ל נ ח י ת ה

׳אספנו׳ הבן והכלה

ששבו מ ה מ ז ר ח

י ש ר ׳לשבעה׳ ברעות

׳להספיק׳ לנחם ולחבק

המשפחה של החייל

של הבן מ׳אגוז׳

לקול א ז ע ק ה

ושהות ׳משותפת׳

בממד המשפחתי

׳נחיתה ׳ ישירה

אל ה ח י י ם שלנו

מלאי ה ג ו ד ל

בארץ ה ק ו ד ש

יום ח ש ו ף לאמת

פנים מול פנים

מהנץ החמה ועד לשקיעתה

ה א מ ת

לא יודעת

איך ע ו ב ר י ם אותו

ב ש ל ו ם

על כל ה מ ע ב ר י ם

שבו

ללא נ ש י מ ה

מלב הריאה ה י ר ו ק ה

בדרך . על הדרך .

פנים מ ו ל פנים

האמת . לא נתפס .

איזה י ו ם היה לנו . ה י ו ם .

במילים של יום יום

אנחנו ע ו ב ר ו ת

בעת הזו של ההסתרה שבהסתרה

כל אחת מאיתנו

ב ל ב בגוף ו ב נ ש מ ה

׳במעברים׳ ח ד י ם

שכדי ל צ ל ו ח אותם

ב ב ט ח ה

נדרשת ה א ט ה

׳בעת סיבובים חדים ,

כמעט תמיד

יש להפנות את המבט

דרך החלון הצדי

כדי לראות

מה קורה

בעומק הסיבוב.׳

אנו מתבקשות

להיות ק ש ו ב ו ת

ל ה א ט ה הנדרשת מאיתנו

בכדי להיות ׳ עבריות׳

בקיאות ב מ ע ב ר י ם

שמניעים אותנו

מ ק צ ה ל ק צ ה

כן בהדרכה

של ׳נהיגה מונעת ׳

וודאי ר י ע נ נ ת ן

הכללים ׳בסיבוב חד ׳

להיות ׳מפנות׳ מבט

דרך ה ח ל ו ן

ל ק ל ו ט

את ע ו מ ק הפנייה

שאנו עוברות

כל אחת מאיתנו

ו ה מ ב ט שלה

בחלון שלה.

אמן ונזכור כולנו

ש י ש ע ו מ ק

לסיבובים ה ח ד י ם

ונ כ ו ן לנו

להיות ח ש ו ת אותו

בגוף שלנו

מבלי להיות

׳מחליקות מחוץ

ל פ נ י י ה ׳

אמן

ונהייה זוכות

ל ה ב י ט בחלונות

חיינו

בין ומבעד ומעבר

ל פ נ י ו ת החדות

בשמירה ע מ ו ק ה

עלינו ועל טהר נשמתנו

אמן ואמן

חיבוק גדול

אהובות אמיצות

אמן ואת המילים תפגושנה בבוקר שלכן

ונזכה לשיתופי ׳מבט׳ ל ח ל ו נ ו ת

בעומק הפניות של חייכן

*

אמן והמילים יהיו לנשמת

איתן אוסטר המופלא

יהיה זכרו ברוך

*

׳מה שלומך אסתר?

קוראים לי איתן אוסטר ואני מפקצ לוחמים באגוז (פלגה ב').

הייתי בשתי שיחות של בעלך ואחיו, על יום הזיכרון לשואה, אחת בתור לוחם בכרמי צור עם משי, ואחת בתור מפקצ טירונים בבאח גולני.

אלה היו בין השיחות שהכי השפיעו עלי לאורך שירותי, וצרובות לי עמוק בזיכרון.

הבנתי שבעלך בלי טלפון, אז

אני אשמח לבדוק דרכך אם הם יוכלו להגיע שבוע הבא, להעביר את השיחה לפלגת לוחמים (של משי (;

אני מבין שמעט מאוחר מידי, אבל לא היה ברור אם נהיה בארץ שבוע הבא...׳

*

אשרינו שאלה הם ב נ י נ ו

איזה ע ו מ ק של מבט

אמן שנחייה

חיים ר א ו י י ם

לאורם

אמן ואמן

*

בתמונות ׳מבטי העומק׳

בנשימה ב ר י א הירוקה

בחלונות היום

בין ה מ ע ב ר י ם החדים