בשבח ה ה א ט ה
אהובות
׳יש לה זמן׳ ל ת א נ ה
מידי בוקר פ ו ג ש ת
אותה בשדות
ל ו מ ד ת ממנה ודרכה
ל ה ת נ ה ל לאיטי
בסבלות ואורך רוח
בנחישות ועקשנות
מאפשרת ל פ ר י שבה.שבי .
להבשיל לאיטו
ה י ו ם
העין של הנכדים ׳לכדה׳
א ו ת ה בבשלותה
נסתרת בצנעה
מאחורי עלה התאנה
שחורה ונאווה
מזן ׳ביידה׳
׳מתפוצצת בהבשלה׳
בשפת החקלאים
׳הזית והגפן והתמרה
נלקטין באחד,
והתאנה נלקטה
מעט מעט׳
ובצילה של התאנה
ב׳קייטנת הנכדים ׳ ,
שכמובן הועתקה
ל מ ק ו ם של סבתא בשדות ,
הרגיש ממש ב נ ו ח
להתְנָהֲל לְאִטִּי
לְרֶגֶל הַמְּלָאכָה אֲשֶׁר לְפָנַי
וּלְרֶגֶל הַיְלָדִים
ל י ל ד י ם יש קצב
שכמו ׳כוון׳ ל ה א ט אותנו.
ר ג ע לפני ש י ו צ א י ם -
׳לא מוצא את הכיפה ׳
׳וחייבת לשירותים ׳
׳והגרב לא נוחה לי בנעל׳
׳הולך להביא הקסדה׳
׳שכחתי הקלפים מתחת לכרית ׳
ומוצאת אותי מ ח י י כ ת
כִּי אִי אֶפְשָׁר
לִדְחֹק אֶת הַשָּׁעָה כְּלָל,
עַל כֵּן צְרִיכִין לֵילֵךְ
וּלְהִתְנַהֵל רַק לְאַט לְאַט
בחיים ה ר ג י ל י ם
שנעים על ׳פס נ ע ׳
נראה שהילדים מ ת ק ש י ם
׳לעמוד בתפקידם׳
ל ה א ט המבוגרים שסביבם
ונאלצים בדרכם שלהם
׳להתמודד׳ עם העובדה
שבכל דרך מ נ ס י ם
ל ה א י ץ אותם
היום ׳התאמנו׳ ק צ ב י ם
איפשרנו לנכדים
׳להכתיב ה ק צ ב׳
ולאפשר ל ה ם לגלות לנו
את נקודת ה ר צ ו ן
את ה ת ש ו ק ה והסקרנות
ה ה ש ת ד ל ו ת מתוך
מנוחת הנפש
ויישוב הדעת
שהנביעה בפשטות
ללא מאמץ
ש מ ח ה
בכאן ועכשיו .
כי לא בחפזון ת צ א ו
ובמנוסה לא תלכון
ומשפט המפתח משעורי הפילוסופיה
חיבר בטיבעיות
בין הבשלת התאנה לאיטה
לצעדים הקטנים בדרך
למציאות ש מ ת ק ד מ ת אט אט -
׳ככל ש׳ליצור׳
יש פוטנציאל גדול יותר,
כך לוקח לו זמן רב יותר
לצאת אל הפועל׳
ולנו יש ק ד ו ש ה
שצריכה ל ה ו פ י ע
דרכנו בחיים
ולכן א י ט י ו ת נדרשת
כדי שכל י פ ע ת ה׳ ותעצומותיה
יתגלו בדרך מיטיבה וטובה
זמן ר ב נדרש
בעת הזו של ההסתרה שבהסתרה
ל ה ב ש ל ה של המציאות
לקבל את ה א ו ר
שנועדנו להביא
בדרכנו שלנו
ל ע ו ל ם .
במילים של יום יום
יש ל י ל ד י ם
בעת הזו ברכה עבורנו
לאפשר לנו
ל ה א ט
לפנינו מין ׳חופש ק ט ן׳
׳גשר׳ .שבעה ימים ואסרו חג
מ י ד ה ניתנת ל ה כ ל ה
להתנסות בלהתאים
את ה ק צ ב שלנו
ההורים , בוגרים ,
מורים , דודים …
לשלהם
של הילדים , האחיינים ,
נכדים , שכנים…
להסכים ׳להחשיב׳
את מה שב ר ג י ל
מרגיש לנו
׳לא ח ש ו ב ׳
ושהם ממש
מ ת ע ק ש י ם עליו:
׳רק את השמלה הורודה שבכביסה ׳
׳לא את הנעלים האלו ׳
׳שהסלט לא יגע בלחם ׳
׳לסנן את השוקו׳
׳לא להרטיב השריטה ברגל במקלחת ׳
כל שבימים ה ר ג י ל י ם
אין לנו ס ב ל נ ו ת אליו
לתת לו מ ק ו ם
לאפשר לו
ל ה א ר י ך את ה ר ו ח
ש ל נ ו
אך ב ש מ ח ה .
דרך מבורכת
ל צ א ת מ׳עצמנו׳
לאט לאט . מעט מעט .
במתינות
עם י ל ד י ם
זה פחות מפחיד
ל ע צ ו ר פתאום
נגלה שמתלוות לעצירה
נעימות ו ש מ ח ה
ונהייה מסכימות
רגע לפני שאנו מ כ ו ו נ ו ת
לברך ׳ל י ש ב בסוכה׳
ל י ש ב דעתנו
ב ב ר כ ת ה א ט ה
אמן
שתתגלה כמשמחת
כזו שתאפשר לנו
ככה בפשטות
לה י ו ת מתבוננות
על ה ת כ ל י ת הגבוהה
של חיינו
ותפיסת העולם הכוללת
של מ צ י א ו ת נ ו
אמן
ונמצא מ ו צ א פנימי
שלא ל ה ת י א ש
ממה שקורה
לנו כולנו בדרך
ונגלה איתנות וחוזקה,
סבלנות ואריכות אפים
להתמודד עם כל
שהמציאות מביאה
ותביא לפנינו
קטן . קטן .
מעט . מעט .
נושא עבורנו
בנסתר
ג ו ד ל עמוק
מרפה ומחייה
אמן ואמן
אך לברכה
חיבוק גדול
אהובות אמיצות
אמן ואת המילים תפגושנה בבוקר שלכן
ב נ ח ת מאפשר ברכה
ואמן שמחה ב א פ ש ר
*
כ י א ה למילים
הכתיבה ׳ה ת א ר כ ה ׳
בקצב משלה
בין לבין
לב התעוררה
לחיבוק ובקבוק
בזמן שההורים שלה
יצאו ל ה ו פ ע ה
והשאירו אותה
לברך אותי
בדיוק ו ה א ט ה :)
*
בתמונות
בשבח ה ה א ט ה
Comments