בשמחה ת צ א י

אהובות

מצאנו וודאי את עצמנו

מ פ ו ז ר ו ת  בדעת

בה י ו ם הזה של רק ל ה י ו ם

אחרי ה ר י כ ו ז העז

שנדרש מאיתנו אמש בפנימיות.

שביבים של ש מ ח ה

נעו בנו על ה ג ו ד ל

של הארוע והנס

והופתענו מהמהירות

שבה רגילות ׳כבדות׳ היום

לא  א י פ ש ר ה

לשמחה ל ה ת פ ר ץ

לפרוץ גבולות התודעה

לנכוח ולרגש אותנו.

הימים מ ת ר ג ל י ם אותנו

בשפת עולם ה ח ר ו ת

שהכניסה אליו

והיציאה מהשיעבוד

חייבת לעבור דרך ה ש מ ח ה

׳כי ב ש מ ח ה  תצאו׳

אנו נקראות ל ה כ נ ה לפסח

שתעשה אותנו בנות חורין

במהות הפנימית של

הפה חס ש ב פ ס ח שלפנינו

להיות יותר ח ס ו ת פחות סחות

שתאפשר לנו ל ה ש ת ל ם

לחוס על עצמנו ועל המציאות

הלא מ ו ש ל מ ת של חיינו

שמסכימה להיות

ב ש מ ח ה שלמה בחלק

המתאפשר כ ע ת .

כן

אנו נשלחות להתכונן

ל י צ י א ה לחרות

שת י פ ת ח  עבורנו

כשנרבה לשמוח ב ק ט נ ו ת

שביום יום שלנו

מוענקת לנו האפשרות והזכות

לשחרר את ה ש פ ח ה שבנו

ב ח פ ש ה את מה שנתפס

בפנימיותה כ ח ו פ ש מושלם

שבעבורו נכון לה

לשחרר מתוכה

ה ש מ ח ה .

כן , הימים שלפנינו

בין הסדרים והניקיונות

פותחים עבורנו פ ת ח

ל ש מ ח ה וחרות

להכיר ביופי שבאי השלמות

בנפילה , בכישלון, בשבור.

ה ש ב ר שנחווה בנו בעוצמה

מבקש לחזק בנו ההכרה

שכל שבר הוא לעולם

לא ׳ סוף הסיפור ׳

אלא ארוע משמעותי

בעל ערך ב ס י פ ו ר ניצחי

שלם ומושגח של חיינו

וההכרה הזו יש בה

נ ג י ע ה בחרות

שמגלה לנו מימד עמוק

בלתי תלוי שאך בו

ה ש מ ח ה החלקית

שלמה .

אנו מתבקשות

לשים את הלב ל ע י ק ר

שתמיד מקורב ל ש מ ח ה

ולהרפות מהטפל החיצוני

שמשעבד אותנו

לסערות רגש

שאנו נטולות

חופש ובחירה מולם.

להיות שמחה ב ח ל ק י

זה ההפך מלהסתפק במועט

זה להיות באמת שמחה

בדרך הייחודית שלי

על כל הפיתולים

המצמיחים שבה .

ולשמוח במצבי העכשווי

במקום בו אני נמצאת

מבלי להיות ‘נעה ונדה ׳

במחשבותי וברצונותי

ב׳מה היה אילו ׳ , ו׳מה יהיה אם׳

כ א ן ועכשיו

כל מה שנוכח בחיי

אך לטובתי הגמורה

רק כך

ב ש מ ח ה

נמצא את דרכנו

בעולם ה ח ר ו ת

שבנו .

במילים של יום יום

ב ה ו ד י ה  יש הסגולה

שמנכיחה את השמחה

ומעניקה לנו ה ח ו פ ש

לחשוב בצורה בריאה

עלי . על חיי .

על כל שמסביבי.

ויש בה לזכות אותנו

ב ח ר ו ת אמיתית

בלא תלות תמידית

במציאות המשתנה.

זוכרת

שבתוך כל רגע של עצב

טמונה שמחה קטנה

על הסקרנות והעושר הפנימי שבי

שמאפשרת לי ת מ י ד

לחזור לכוחותי

גם כשאני הולכת רחוק מידי

מעצמי ומחרותי .

אנו נקראות ל ת ר ג ל

יציאה מעבדות הדחפים

והסערות הרגשיות

של סכנה תמידית

לחרות של מודעות

ובחירה מווסתים .

אנו מחוייבות

ל ק ח ת פסק זמן

בעומסים , סערות , לחצים

לעצור . להתבונן  ר ג ע .

לא להיות ע ב ד . ש פ ח ה .

של ׳התגובה הראשונה ׳

או לחלופין ׳הפרשנות הראשונה ׳

למה שחווה ולמה ש ע ו ל ה מולי

ב מ צ י א ו ת  .

בוחרת ל ה פ ס י ק

את תנועת זמן העבדות להרגל .

ומוציאה אותי ל ח ר ו ת

ב ש מ ח ה קטנה

ובהודיה על הזכות

לזכור ל ע צ ו ר בזמן .

נודה כולנו לשיתופים

של שמחות קטנות ועצירות בזמן של חרות

עוד יותר קטנות

כך שנלמד יחד את רזי הדרך

ל י צ י א ה שלפנינו

חיבוק גדול

אהובות אמיצות

*

ואני בחסדך בטחתי יגל ליבי בישועתך״"