top of page


מילים . בשפת מדרש אשה 
אסתר גופר 

וַאֲפִלּוּ בְּהַסְתָּרָה

ה ק ל י פ ה קודמת ל פ ר י


אהובות

׳יש ימים

שמה שמרגיע ומשמח אותן

זה ל ק ל ף בצל

ואני מרפה לזה

הן פותחות את ׳מגירת הבצלים׳

ובקשב רב

מ ק ל פ ו ת בעדינות

את הקליפה החיצונית

ה י ב ש ה

ב ש ק ט ובסבלנות ׳


׳זו שעה של ה ד מ מ ה׳

כדבריה


׳זכיתי׳ לנכוח ב מ ה ל ך


ריצפת המטבח כאן

מלאה ב ק ל י פ ו ת

יבשות סגלגלות

ושתי זוגות י ד י י ם

מ ר ו כ ז ו ת


מ ק ל פ ו ת ׳שכבות׳ חיצוניות

של ה ג נ ה

שמתבררות כ מ י ו ת ר ו ת


הריכוז הרב של שתי הקטנטנות

׳ה ע ל ה ׳ מהפנים שנחשף

עם הקילופים עתירי ה ס ב ל נ ו ת

ה ש ק ט ה

במטבח שמורגל להיות גועש

ומלא בתנועה ׳מ י ו ת ר ת ׳


ת ו ד ע ה מתחדשת

מחכה ל ה ש ק ט ה

כדי ל ה י פ ת ח ולהתגלות

וסגולת הקילופים

הנכיחה ברכתה


ה ק ל י פ ה קודמת ל פ ר י


זו שפת קוד ע מ ו ק ה

שמסמנת לנו הכוונה

ופותחת עבורנו

בעת הזו של ההסתרה שבהסתרה

קו של ת ק ו ו ה


ה כ י ס ו י קודם ל ג י ל ו י

ה חש כ ה קודמת ל א ו ר ה

הקשה ק ו ד ם ל ר ך

ה מ א מ ץ קודם ל ע ו נ ג

ה מ ר קודם ל מ ת ו ק

ה מ י ו ת ר קודם ל מ ה ו ת


ה מ צ י א ו ת של חיינו

מחייבת אותנו להיות

ב א מ ו נ ה

שהיא נ ו ש א ת בתוכה

פ ר י מ ת ו ק

שלעת עתה נגלות אלינו רק

ק ל י פ ו ת י ו


ועלינו ב ה ת ב ו נ נ ו ת בוחנת

להיות מ ז ה ו ת בבירור

ה ק ל י פ ו ת

ומתפללות

ש י מ צ א בנו ה כ ו ח

׳ל ח ל ץ ׳ מהן ה פ ר י


והידיים ה ק ט נ ו ת

בריכוז

מ ג ל ו ת לנו

את ׳הדרך׳

מבעד ל ש כ ב ו ת

וליובש ה ק ל י פ ו ת

אל ב ה י ר ו ת סגולת

פ ר י הטוב

שלפנינו


במילים של יום יום

נ א מ ץ לנו את

ש פ ת ׳הבצל׳ ה ש כ ב ת י ת


במפגש עם מ ו פ ע

של ׳יובש׳ במציאות חיינו

נסמן אותו כ ק ל י פ ה

ש׳מתחתיה׳ ומעבר לה

נסתרת עבורנו מ ה ו ת

מלאת ׳לחות׳ של ח י ו ת


ונזכור שהקיץ ובין המיצרים יחדיו

׳מ י צ ר י קליפות׳

והם בדרכם

׳מייבשים׳ כל חלקה טובה

במציאות חיינו


ולנו נותר לא ל ה י ב ה ל

ולזכור ולהזכיר לנו


זו רק ה ק ל י פ ה

בדרך ל פ ר י


ושתי הקטנטנות פה

בשקט מלא ה ת מ י מ ו ת שלהן

כמו י ו ד ע ו ת

את ש׳הקליפות׳ המגנות

פעמים

מ ע ל י מ ו ת

מעייני ה א מ ו נ ה

המתחזקת שבנו

ה א מ ת

בטוב


ועל הדרך

מקסים להתנסות

לקלף בצל ב י ד בלבד

ובצל סגול

מגלה את י פ י פ י ו ת

השכבות הסגוליות שבו

ש ב נ ו


נודה לשיתופי האור ׳הרב שכבתיות׳ שלכן

שוודאי יאירו דרכינו


חיבוק גדול

אהובות אמיצות


*

׳אדם כמו בצל

כשמקלפים את כל קליפותיו

נשארת רק דמעה׳


רבי נחמן



Comments


מילים מהקצה  
באר הדעת
Follow Me
  • Grey Facebook Icon
  • Grey Twitter Icon
  • Grey Instagram Icon
  • Grey Pinterest Icon
bottom of page