החניה׳ שלך

אהובות

אנו נכנסות אל השבת שלנו

שמקדשת עבורנו את

ה ח נ י ה

נותת לנו בה עבורנו

ב ר כ ה

כן ,

העצירה ר ג ע

בשולי דרכי חיינו

ההמתנה , ׳ העמידה במקום ׳

ההמקום הזה שאנו

לא  מ ת ק ד מ ו ת

לא עומדות ב ק צ ב של המציאות

ה מ ק ו ם  הזה

שנשלחנו אליו ל ח נ ו ת

הוא הוא ה מ ס ע .

מְקוֹם חֲנִיָּתָן אַף הוּא קָרוּי מַ סָּ ע.

אנו זוכות ל ס ג ו ל ה

בקצה קיצה

של היציאה מהמיצרים שבנו

בהכרה בנשגבות

ה ח נ י י ה׳

בה ההתפתחות שבנו

פנימית לא מובחנת

אבל שורשית

ועמוקה

והיא היא זו

שנותנת לנו

את הכיוון והכוח

ל מ ס ע  הבא

בשפת העונות שלנו

הסתו והחורף הפנימיים

מכוונים אותנו

לתרגל מ ס ע פנימי

ב ח נ י ה’

בחיים הגלותיים

׳המרוץ׳ בחוץ

משכיח מאיתנו

את סגולת ה ח נ י ה׳

וחשיבותה הגדולה

בחיינו .

בחיי גאולה

המסע הוא מחניה לחניה

משבת לשבת

בחיי הגלות

המסע הוא

מנקודת המוצא לנקודת הסיום

מיום ראשון ליום ראשון

והשבת שלפנינו עם

איכות ה נ ה פ ו כ ו

של א ד ר

יש בה לגאול עבורנו

בפנימיות התודעה

את עוצמת ומהות

ה ח נ י ה׳  בחיינו

אז ה ח ו נ ו ת ביננו

שחשות ש׳כולן׳ מתקדמות

ואיפה הן

השבת הזו היא ת ז כ ו ר ת

עמוקה ופנימית לך . לנו כולנו

ב ח נ י ה׳ שלך נסתרת

ק ד ו ש ה

וקורת בה בפנימיות

תנועה נשמתית

ע צ ו מ ה

שלא משתווה לכל תנועה

חיצונית נמדדת

ומוערכת במציאות .

וזה לא קל ה מ ס ע

הלא נראה הזה

מחניה לחניה

בעולם שדוהר נטול

ח נ י ו ת

ואת זה בורא כל העולמות יודע

וברא עבורנו את כוחה

של עזרת נ ש י ם

שיודעת לעודד אותנו

ה ח ו נ ו ת

כל אחת מאיתנו

ו ה ח נ י ה׳ שלה

מְקוֹם חֲנִיָּתָן אַף הוּא קָרוּי מַ סָּ ע.

חיבוק לשבת מבורכת

כזו שתעטוף אותנו

ותחבק את ה ח נ י ה׳ שלנו . שבנו .

חיבוק

אהובות אמיצות

והודיה גדולה עליכן