זכרון השכחה

אהובות

יוצאות אל השבוע

כשבוהק סהר הלבנה

מציץ מבין אפרוריות העננים

כמו להאיר בנו ולהזכיר לנו

שהאורה שלנו

גם בימי ההסתרה

חודרת מתחת לפני השטח

אל הפנימיות

אל לב  שורשינו

המקום בו

כל ההפכים שבנו

מתלכדים

באמונה ו ת ק ו ו ה .

אנחנו ה נ ש י ם

שהופקדה בנו ה נ ש י י ה

התהום הגדולה של השכחה

בסגולה להיות מ ב ח י נ ו ת

בין מה שנ כ ו ן  לשחרר

ומה שמחויבות  לשמור.

בידיעה פנימית

שהרצון לשמור

את הכל

הוא דרך נסתרת

לאבד את הכל.

בנו הופקדה

הבינה הפנימית

להיות י ו ד ע ת

מה להמשיך להחזיק

ומה לשחרר.

ה ש כ ח ה ה י א תנאי

לבריאות ו ל ח י י ם

ניחנו במודעות מתמדת

שאוחזת בפרטי המציאות

שנחווים בהרגש ובגוף

בזיכרון למעשה

הבריאה והבראשית

הקושרים ומחזירים

אותנו למקור.

שבוע לפנינו של

ז כ ר ו ן

העצמיות והעצמאות

שבנו

בידיעה פנימית

ששכחת ה ש ו ר ש

מנתקת אותנו  מהמקור

ומותירה את ע נ פ י נ ו

מרוחקים זה מזה

וצרים זה לזה.

אנו נועדנו להיות

נ פ ק ד ו ת בזכרון חיים

לעולמי עולמים

המזכה אותנו  להיות

לא רק זוכרות את ה ע ב ר

אלא מחוייבות ל ז כ ו ר

את חזון הכיוון והדרך

של הע ת י ד לבוא

עלינו  . באמונה .

ותקווה .

במילים של יום יום

יום ה ז כ ר ו ן שלפנינו

מבקש אותנו

להתחייב ל ש כ ו ח

את ה מ י ו ת ר י ם

שמכבים ומחלישים אותנו

וחוזרים ו׳מזכירים׳  לנו

ב ט ע ו ת שחוזרת על עצמה

שאנחנו לא יכולות

ונתחזק ב ז כ ר ו נ ו ת

שמחזקים את ה ג ב ו ר ה

הפנימית שבנו

שרואה אותנו באור טוב

ומאירה את

ה מ ה ו ת הניצחית שבנו

מבעד לטפל ולחולף .

אמן ש ז כ ר ו ן

כל מתינו הקדושים

יעורר אותנו כולנו

ל ש כ ו ח המיותר ה מ פ ר י ד

ונזכה ל ה ת ח ב ר   יחד

בשורש ׳הזכרון׳ המשותף

במקור ה א ח ד

שלנו כולנו .

חיבוק גדול

אהובות אמיצות

אמן ואת המילים תפגושנה בבוקר המבורך שלכן

*

׳ז י כ ר ו נ ו ת

‎מעוצבים על ידי ה ש כ ח ה

‎ כשם שקו החוף נוצר על ידי הים׳