חדווה בן ישר
אהובות
׳וודאי שאני זוכרת אותך׳
נשמע הקול הכל כך חביב שלה
מעבר לקו .
קול שהחזיר אותי שני עשורים לאחור
יום לפני החתונה שלנו
כשאמא שלי חוזרת ומאיצה בי
לאורך כל היום :
׳ דיברת עם האשה של המקווה ׳
כשאני בלב הבישולים וההכנות
והראש שלי מלא בפרטים קטנים
שרק ׳אני יודעת׳ ומחזיקה אותם
ומתקשה לשחרר .
פגשנו אותה בכניסה ;
עיניים מאירות ,מתרגשת לזכות
מלווה אותנו פנימה
מסבירה ברכות ומאירה ;
׳קחי לך את הזמן
אני מחכה לך עם אמא שלך כאן ׳
ואני מוצאת עצמי
במקלחת זרה
קרה למראה ולמגע
ורק העיניים הטובות
שפגשתי בכניסה
עוטפות ומחממות לי הלב
שפועם במבוכה והתרגשות.
ואני לא מבינה מה אני עושה פה
אבל אני חשה בכל כולי את הזכות
ואת הקדושה שבמעמד
בהבנה צעירה מלאה בבינה
שאין מה להבין פה . רק ל ה י ו ת .
זוכרת את המבט המרומם שלה
את העיניים הדומעות של אמא שלי
משמחה ועצבות מתפלאת על
הטבילה ׳השקטה׳
ללא החגיגות שמכירה מבית ,
את המגע של המים
את ההתבטלות המוחלטת
שהשאירה את כל ׳הפרטים הקטנים׳
מחוצה לי ואפשרה לנשמה שלי
להיטהר בשמחה ובאמת .
ולפני שיצאנו
היא חיבקה אותי בהתרגשות
ולחשה לי :
׳ את מיוחדת , תהיה לכם הצלחה רבה ׳
אהבתי שלא היה במילותיה איחול
הייתה קביעה של אשה י ו ד ע ת .
והקול שלה שענה לי
עשרים שנה אחרי אותו יום
ט ב י ל ה
של הכלה הצעירה שהייתי
כמו ׳חיכה׳ לשיחה הזו
קול שידע ש א ש ו ב .
אליה .
זה היה בליל ירח מלא
בלב ליבה של התשובה ושל חודש שבט
אחרי כשנתיים של טבילות בים
כשהלבנה בין העננים סימנה
שביל כניסה כסוף
אל אפילת המים מלאי הצינה
וזוכרת כמו היה זה היום ,
את תפילת הגוף הזכה
והמבט מעלה מעלה
מלא ההוד וההודיה
ואיך ברגע א ח ד חווה הכרה שידעה
שהמפגש עם האין סוף
מבקש ג ב ו ל .
ושאל קסם הים בלילות
לא אשוב .
בנסיעה ערפילית בהירה מהים
נמתח ק ו דק וארוך
מלא ב ת ק ו ו ה
למקווה ריחמי
שיאסוף את כל עוצמותי
לתוכו בפשטות מלאה
מבפנים .
עם הימים והתהיות
כשהקו הברור מנחה ומדייק
היא עלתה לי .
האשה מהמקווה ביום שלפני החופה .
זו שהגעתי אליה דרך חברה קרובה
שחברה שלה מהצבא היא הבת שלה
ועברו מעל שני עשורים
בם עברתי כמה ׳גילגולים׳
ומצאתי עצמי
פוסעת בנתיב הלב המחפש
והגעתי . אליה . ללב .
נבוכה אך בטוחה .
לשמוע בקולה
׳וודאי שאני זוכרת אותך׳
סיפרתי אותי במרחק השנים
והוקסמתי
לגלות שהיא בכלל לא בלנית
היא רק נענתה לקריאה של הבת שלה בזמנו
וזו הייתה הפעם הראשונה שלה ,
כמו של הכלה שליוותה למקווה
והאחרונה שלנו שתינו . עד לאותה שיחה .
כך במשך שנים פעם בחודש
אני מחכה לה בכניסה לבית
ואנו נוסעות יחד למקווה המרוחק
שמחות ומרוגשות מהזכות והקסם
והיא קרובה לשנות השמונים שלה
ואני קרובה למחצית מגילה .
׳הבלנית׳ שלי ואני ׳הכלה׳ שלה .
בחן וחסד מושגחים ,
מאותה טבילה ראשונה
נקשרה נפשי בנפשה
והפלא ופלא עם השנים
הבאנו אותה במיוחד
לעליה לתורה של הבן
ולהפרשת החלה
בליל הטבילה של הבת הבכורה
והיא ואמא שלי מתרגשות יחד מארוע לארוע
והקו של חוט החסד של ההשגחה נמשך
כשהלבנה הייתה במילואה בטוב אב האחרון
מעל חופת הבן והכלה ,
היא ליוותה אותי עם חיוך ענק
בשורה הראשונה עם המטפלת שלה .
וכשהתחבקנו בהתרגשות
והבאתי את חברת הילדות המקשרת
שגם נכחה בחתונה ושמענו יחד ;
׳אני כבר פחות יוצאת מהבית
אבל הייתי חייבת לבוא לפחות לחופה
הבנתי מהבת שלי
שזו את האמא של החתן
שנישא לבת של הרב שלנו ׳ .
ואתמול בלילה
הבן שיצא מעזה והכלה היו כאן
ואותו בצק של השקיעה
שהפך לפוקצ׳ות ששימחו את כולנו ,
עד להודעה שהבן קרא
בקבוצה של הקיבוץ שבו הם גרים ;
׳אמא , בדיוק הודיעו שחדווה בן ישר נפטרה ׳ ,
בת 97 בצלילות ושיבה טובה ומבורכת
נאספה לבית העולם .
והלב שלי החסיר פעימה
ובו בעת
פעם בהתרגשות
של הודיה על הזכות
על המפגש ה א ח ד
בפתח היכל הקודש של חיי
שבו נ ח ת מ ו וסומנו
בפתיחות הלב של א ש ה
מלאת ה ת ב ו נ ה
כל אוצרות חיי שהיו גלויים בפניה
אך נסתרים אז מעייני .
הלב שלה ידע כבר אז
את שהלב שלי
למד לדעת ברבות השנים .
וכל הלילה קראתי תהילים לעילוי נשמתה
והצטללה בי הברכה שלה לנו כולנו ;
כל מ פ ג ש הוא נס
שאם נבוא אליו עם לב פתוח
יתאפשר לו להתנוסס .
ואם מזדמן למי מאיתנו
ללוות כלה , ללוות לידה , ללוות …
נזכור ב ח ד ו ו ה לשים שם הלב
שבדרכו שלו יודע להטמין זרעים
באדמת החיים
שרק עם אותו חום לב
שהייה שם ב ה ט מ נ ה
יאפשר להם להפתח ולהתפתח
למה שהובטח בם .
הן באותה טבילה
של הכלה שהייתי ביום חופתה
כבר הונחו כל הזרעים
שחום הלב של ח ד ו ו ה
פתח עבורי בעולם
וכבר אז נ ח ת ם
שבאותו מקווה בקדושה וטהרה
תזכה הכלה שלי לטבול
ביום חופתה שלה .
ותמשיך ותזכה לקבל מחדווה
שרשרת שהיא קיבלה מבעלה כמתנה
ושמחה להעניק אותה ר ק לה .
וא ח ד אלוהינו שבשמיים ובארץ .
תודה , ח ד ו ו ה
נוחי על משכבך בשלום
בשמיים מחכים לך בשמחה וחדווה גדולה .
יהיה זכרך הישר ברוך ומבורך
חיבוק ליום מבורך
אהובות אמיצות
*
זכינו לכתיבת י ו ם היום . 15:00 הלוויה .
בתמונות ההתרגשות מהמפגש האחרון שלנו
בחתונת הטו באב הקסומה .ותמונה מהחתונה שלנו . ומהלוויה .
Commentaires