׳יא חביבי ׳

אהובות

הן הצטרפו לשולחן בגינה

עם ׳ארוחת הבוקר׳

שהן מגישות לחולים

ישבנו ארבעתנו

זו ‘ליד ומול’ זו

הן בהפסקת הבוקר שלהן

ואני ב׳נשימה הירוקה׳ שלי

מולן צלחת סלט , ביצה קשה

שלל מעדנים וגבינות , לחם פרוס

ואני עם הבלינצ׳סים וריבת החבושים שלי

ודף עם צבעי מים

הן עם הכיסוי ראש ופנים שלהן

אני עם שלי

ושיר מסתלסל מתנגן מהפלאפון

שמניחות קרוב לאוזן

השמש הנעימה

מחממת האויר

׳יא חביבי …׳ מסלסלת הזמרת

המילה היחידה ש׳נקלטת׳ באוזני

והשיח שלהן ער

ואני שם מולן

מ ב י נ ה לא ׳מבינה׳ ד ב ר

מחייכת והן מחייכות

(לכי ׳תסמכי׳ על איזה קורס

שלקחת בערבית ספרותית

׳בחירה׳ מחוץ ל ח ו ב ו ת התואר

לפני כארבעים שנה

כמה מטרים משם

בקמפוס של הר הצופים)

ואז נשמעת המילה ׳באבא גנוש ׳

ו׳טחינה׳ ,׳בנדורה׳ , ׳לאבנה׳

א ו צ ר מילים של ה מ ט ב ח

נראה שמשתפות מתכונים

והשפה שעד לפני רגע

׳לא ישבה׳ לי טוב בגוף

נשמעה בנגינה פנימית אחרת

והיד שלי עם המכחול על הדף

רושמת ש מ י י ם

והן מדברות עם הידיים

ומרבות להצחיק זו את זו

ואני עם המכחול ו ה ש מ י י ם

הן מנסות להציע לי מעדן

׳תודה , לא חלב ׳

מציעה לי אחר

מבינה שהיא לא מבינה

שגם אני לא מבינה

ואנחנו בעיקר ׳לא מבינות ׳

הן מסתכלות על השעונים

מאותתות זו לזו

ש׳ההפסקה׳ שלהן מסתיימת

וגם אני מקבלת שיחה

ש׳חיים התעורר׳

אני אורזת הדף עם השמיים

וחוזרת ל מ ח ל ק ה

עם הרבה שאלות ב ל ב

פוגשת הרופא שנכנס

מבשר שמחר משתחרר

ורגע לפני שיוצאת

פוגשת א ו ת ן מובילות

את עגלת המגשים של הבוקר

ואנחנו מחייכות כ מ כ י ר ו ת

מ כ י ר ו ת .

בעיקר ב ס ב ך

ש׳מציץ מבין החרכים׳ בחלון ומגלה

שהממטרות החלו להשקות

ובין הטיפות עולה ה ק ש ת

לאותת לנו כולנו

׳וזכרתי את בריתי

אשר ביני וביניכם׳

ואני ׳חוזרת׳ ליום שלי

בגוף מורגשת ל א ו ת רבה

כמו במפגש של שני זרמי י מ י ם

ששוטפים מחד

את אדוות ראש השנה

ויום השנה

ותנועת סחף חזקה מאידך

המתחילה להיבנות לקראת

׳חוף הסליחה ׳

בלב ימי ה ת ש ו ב ה

וג ו ד ל ׳הסער׳

של יום הכיפורים

שלפנינו

וביניהם

היום יום שלנו

עם ש׳נבחר׳ לחוות

ואמן ל ה ת פ ל א

בו וממנו בחיינו

במילים של יום יום

אנו בלב ליבם

של ה י מ י ם

ש׳חוברים׳ בם

זרמי ר ג ש

תת ׳קרקעיים׳

מתחת לאדמת חיינו

שיש בה ג ע ש

משל עצמה .

ובעדות ׳מאותתים׳ לנו

הסהר ׳המעבה׳

קימוריו בשמיים

ו׳המחזוריות׳ שלנו

שסוערת מרגיל

וגילויי מ צ פ ן ׳החרדה׳

המופעלים ביתר שאת

אות בינינו לבין

זרמי ה ר ג ש

שמבקשים ל ה ת ב ט א

וניתנה לנו מתת ה ו ו י ד ו י

למולל את ׳חסימות׳ הרגש

שכלואות בנו

וזו העת בזמן הפנימי שלנו

ל ה שת ח ר ר מהן

מסמנת לנו

שזו העת

להקדיש זמן ל כ ת י ב ה

על כל אותן מ ח י צ ו ת

שביננו לביננו

שאנו חושבות אותן

מכירות אותן

אבל עדיין ללא ה ע ו ז

להעלותם על שפתותינו

הכתיבה היא

פתח לתחילה של מתת

ה ו ו י ד ו י הסגולי לימים אלו

אמן ויפתח לנו בימי התשובה

להרחיב עלייה

חיבוק גדול

אהובות אמיצות

אמן ואת המילים תפגושנה בבוקר שלכן

*

כן .

החלטתי שמתחילה ללמוד ערבית

לפחות שאוכל ל ה ב י ן השפה המדוברת

בהמשך לדבר

שפה היא פתח היא כ ו ח

במציאות חיינו מרגיש שזה הכרחי

אמן וימצא מקור פשוט ללימוד

וה׳ י פ ת ח ויכוון