ידייך א מ ו נ ה

אהובות

תנועת הידיים שלנו

׳מלווה׳ את תנועת ה נ פ ש

זה ימים ש ה י ד י י ם

׳התבצרו׳ בסגירות

מתחת לקו ה ל ב

והיום ה ס ת מ נ ה

תנועה שהניעה אותן

להיות ׳קרובות׳

אל קו הלב

כ׳מקבלות׳ ממנו

ח י ז ו ק י ם

ותכונה של

פעלתנות זריזה

מן המעט מפתיעה

מצאתי עצמי

חותכת , ממלאה , מגלגלת ,

שוטפת , קוצצת , מברכת

׳מ ר י מ ה סירים׳ בשפת הסבתות

ממקום ח ד ש

מורם . מתקרב ללב .

וְכָל אִשָּׁה חַכְמַת לֵב בְּיָדֶיהָ

ולנו ניתנה ש פ ת פנים מבחנת

׳לקרוא׳ דרך תנועתן ומיקומן

של ה י ד י י ם שלנו

את היותן ר א י להאיר לנו

את מידת הק ר ב ה ו ה ר י ח ו ק

שלנו מהיותנו על מ ק ו מ נ ו

י ד י י ם

שקצות האצבעות בן

מ ו פ נ ו ת ל א ד מ ה

זמן רב מידי

שמוטות , בוהות , מטולטלות

מבקשות שנשים ה ל ב

ונדאג להעלות אותן מעלה

גם עם לזמן מועט

מרפקים מעל קו המותן

חָגְרָה בְעוֹז מָתְנֶיהָ וַתְּאַמֵּץ זְרֹעוֹתֶיהָ

מעל קו הטבור

כשקצות האצבעות

עוברות את קו ה ל ב

נהייה ערות לכך

במצב של חלישות , דכדוך , חרדה

זו ׳משימה׳ לא קלה

אמן שנזכה להיות שם

זו לזו ב ת מ י כ ה

וִידֵי מֹשֶׁה כְּבֵדִים

וַיִּקְחוּ אֶבֶן וַיָּשִׂימוּ תַחְתָּיו

וַיֵּשֶׁב עָלֶיהָ וְאַהֲרֹן וְחוּר

תָּמְכוּ בְיָדָיו

מִזֶּה אֶחָד וּמִזֶּה אֶחָד

והידיים שלנו בעת הזו

כמו ע ו ק ב ו ת

אחר תנועת ה ל ב נ ה

המתמלאת מחסרונה

וקצות האצבעות שלנו

שהתקשו במלאכה ותנועה

מהעת שנתבקשנו ל מ ע ט

עם מ ו ל ד הלבנה

מבקשות ל ה ת ר ו מ ם

מ ע ל ה

אנו מתקדמות :)

היום זה הרגיש נ כ ו ן וטוב

ליד ה ל ב

מסומן לנו

דרך י ד י נ ו מלאות הברכה

שאנו והן בדרך

להיות מ ו נ פ ו ת ב מ ח ו ל

מעלה מעלה מעל הלב

ומ ע ל הראש

כשהלבנה שבנו

תהייה בבוהק מילואה

ונזכה להיות בקרוב ממש

מ ח ו ל ל ו ת בכרמים

מלאי ה ב ר כ ה

עבורנו

וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה

להיות מ ח ו ל ל ת

זו התחייבות פנימית

לוודא ש ה י ד י י ם

׳מכירות׳ את התנועה

מ ע ל ה

מעל ה ל ב

מעל ה ר א ש

נוגעות בקצה ה כ ת ר

ב א מ ו נ ה

ואמן נהייה קשובות

ל ה ד ר כ ה

שבחוכמת הלב שבידנו

׳לא נבהלת׳

מהלמטה . החוצה .

יודעת לחזור

ל ל מ ע ל ה

פנימה

ב ה נ ף יד

במילים של יום יום

שמה את הלב ׳על׳ י ד י י ך

ה מ ט ב ח

נבחר להיות ׳שומר׳ עלינו :)

תנועת ה י ד י י ם

בו מניעה בברכה

את ה נ פ ש

ימים ש ה מ ט ב ח

לא ׳קורא׳ לנו

והידיים פחות ׳נעות׳

קרוב ללב

ואנו מרבות לשבת

כשתנועת הידיים ׳היחידה׳

בעיקר בוהה ׳עובדת׳

מול המסכים

אלו ימים

שמחייבים אותנו ׳למצוא דרך׳

להניע מ ע ל ה את ידינו

גם אם ׳בתרגול ׳ מוכתב

ופחות טבעי וזורם

זה ע ו ב ד -

ד י ב ו ר עם הידיים

סידור ארונות ג ב ו ה י ם

לנשק מזוזה בכל פתח

לנופף לשלום

להרבות בחיבוקים

לנשק לילדים הראש

להריח פרחים בשיח גבוה

לנקות אבק מהתקרה

לחבוט שטיחים

( נשים פעם היו אלופות בזה

מעולם לא התנסתי בזה :) )

הבנו

בעת הזו של ההסתרה שבהסתרה

מ ו ו ד א ו ת

שהידיים שלנו

עם חוכמת ה ל ב שבן

מ ר י מ ו ת

אותנו

מעלה מעלה

ב ג ב ו ר ה

ומחברות אותנו

למקור העוז והכוח שלנו

ל ת פ י ל ה

וְהָיָ֗ה כַּאֲשֶׁ֨ר יָרִ֥ים מֹשֶׁ֛ה יָד֖וֹ

וְגָבַ֣ר יִשְׂרָאֵ֑ל

וְכַאֲשֶׁ֥ר יָנִ֛יחַ יָד֖וֹ

וְגָבַ֥ר עֲמָלֵֽק׃

חיבוק גדול

אהובות אמיצות

המשך יום מבורך והכנות לשבת ׳ מ ר י מ ו ת ׳

אמן ואמן

*

הודו לה׳ כי טוב

׳שהצלחתי׳ לכתוב בין הבישולים

*

ויהיו ידייך אמונה

׳כי יש כמה מיני אמונה,

יש אמונה שהוא רק בלב.

והעיקר שצריך להיות לאדם אמונה כ”כ,

עד שיתפשט בכל האיברים.

כמ”ש בכתבי האר”י

שצריך להגביה ידיו בשעת נטילה נגד הראש,

כדי לקבל הקדושה.

נמצא שצריך לזה אמונה בהידים,

להאמין שמחמת

שמגביה ידיו כנגד הראש,

מקבל הקדושה. כי בלא אמונה אינו כלום,

כמ”ש (תהלים קיט)

כל מצותיך אמונה.

וכשיש לו אמונה כזו,

בא מן האמונה אל השכל.

וכל מה שמחזיק א”ע באמונה, בא אל שכל יותר.

כי הדבר שהיה צריך מתחילה להאמין,

עכשיו כשבא אל אמונה יותר גדולה,

מבין הדבר הראשון בשכל.

וזה שכתוב במשה ויהי ידיו אמונה,

שהי’ לו אמונה כ”כ גדולה,

עד שנתפשט בכל האברים,

שאפי’ בידיו הי’ האמונה כ”כ גדולה,

עד בא השמש,

היינו להשכל של הדבר,

ושמש הוא בחי’ חכמה כמובא אצלינו (לעיל בסי’ א)׳

ליקוטי מוהר“ן תורה צ”א