לֹ֥א בַשָּׁמַ֖יִם הִ֑יא

אהובות

נכנסות בהתרגשות גדולה

ל ש ב ת האחרונה של השנה

וליום בו נ ב ר א העולם

במיוחד ע ב ו ר ך . עבורי .

עבור כל אחת מאיתנו

אנו נקראות ל ה י ו ת

נ י צ ב ו ת כולנו

הַיּוֹם֙ . ביום הזה ממש

בלב ח י י נ ו כאן ועכשיו

ב א ח ר י ו ת

בבחירה ח ו פ ש י ת

להיות א ו ה ב ו ת בכל לבבנו

לְאַֽהֲבָ֞ה

בְּכָל־לְבָֽבְךָ֥

עם הכוונה מ א י ר ה

המדייקת את נוכחות

סגולת פתיחת ה ל ב

ב י ו ם יום שלנו

והשפעתה עלינו ועל חיינו

לדורי דורות

לֹ֥א בַשָּׁמַ֖יִם הִ֑יא

כן . אפשרי לנו

למרות כל שהמציאות

מגלה ומסתירה מפנינו

להיות ׳שומרות׳

עלינו לְמַ֥עַן חַיֶּֽינו

להיות ב ו ח ר ו ת

לחיות עם ל ב פתוח

ויהי מה

כִּֽי־קָר֥וֹב אֵלֶ֛יךָ הַדָּבָ֖ר מְאֹ֑ד

בְּ פִ֥ י ךָ

וּבִלְבָֽבְךָ֖ לַֽעֲשׂתֽוֹ

מסומן לנו

כבעלות התורה

שבעל פ ה

עם סגולות יחידאיות

שניתנו אך לנו

ב מ ל כ ו ת . ב פ ה .

להיות מקפידות ביום שלנו

על א ו ר ך ר ו ח

בשפה ובדיבור

ש י ר ח י ב ה ל ב

וזוכרות

שלב צ ר ומכווץ

נלווה אליו קוצר רוח

שמסווה היכולת ל מ ו ל ל

ה מ י ל י ם הטובות

שנאמרות בליבנו

ר ו ח ׳קצרה׳

שמסתירה לנו

את האפשרות

הכל כך ז מ י נ ה לנו

ל ה ת ק ר ב ו ת שלנו למהותנו

ו ל מ ק ו ר חיינו

מסמנות לעצמנו

שהכל מתחיל מבפנים

מ ה נ ש י מ ה

ש מ נ י ע ה באהבה

ה נ ש מ ה היתרה שבנו

אמן ואמן

נאיר ונעורר עצמנו

בשבת שלפנינו

בסיעתא דשמיא בכל

ימי החג שלפנינו

ובשנה הברוכה שלפיתחנו

ל ה י ו ת

נושמות ב ר ו ח ב לב

מ א ר י כ ו ת את הרוח

וזוכות ל ה י ו ת

פותחות ה פ ה

נושמות ע מ ו ק פנימה

ו׳מארחות׳

ב ר ו ח ב ל ב

ה ר ו ח ה מ מ ל ל א

הנפש ה ח י ה

הקדושה עליונה

שנבראנו בצלמה

וזוכות בטהר במילה שבנו

להיות מדברות במתינות

ב נ ח ת

ב כ ב ו ד ושלום

עם עצמנו וכל שבקרבתנו

הן נאמר לנו

וּמָ֨ל

יְהֹוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ אֶת־לְבָֽבְךָ֖

וְאֶת־לְבַ֣ב זַרְעֶ֑ךָ

לְאַֽהֲבָ֞ה

אֶת־יְהֹוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ

בְּכָל־לְבָֽבְךָ֥

וּבְכָל־נַפְשְׁךָ֖

לְמַ֥עַן חַיֶּֽיךָ:

אמן לכולנו

שבת מ ר ח י ב ת לב

ומלאה ב א ו ר ך רוח

חיבוק גדול

אהובות אמיצות

לשבת מלאה ב נ ש י מ ו ת טובות

לנו ולכל עם ישראל

הודיה גדולה על הזכות ועליכן

ותודות על כל הברכות המרגשות

במרחב המשותף שלנו ובפרטי

אשרינו על ה ז כ ו ת