לא . על מקומי .

אהובות

יום שנע נ כ ו ן עם תכניות משלו .

והעצים המימרה;

תוכניות לחוד ומציאות לחוד .

אז המציאות מצאה

את היַחַד וּלְחוּד שבה .

יש משהו בנו

שנובע מה מ ה ו ת הפנימית שלנו

שמצויה בהשתוקקות תמידית

להיות ע ל מ ק ו מ ה

שאנו פעמים רבות

׳תופסות׳ מ ק ו ם

שהוא כבר לא שלנו ,

או לא מדוייק לנו

ואנחנו לא מ ר פ ו ת .

בשקיעה של אתמול

היה ברור שאתעורר בהנץ

ואצא מוקדם לפני הפקקים

ליום שכולו עיטוף היולדת

לקראת חצות כשהיום עוד לא תם

עוד החזקתי ׳בתוכניות׳ המתוכננות

בבוקר בהנץ

לאחר שעות שינה ספורות בלבד

עלה ק ו ל שדרש אחריות

לגוף , לשעות השינה , לנהיגה

וה ח ל י ט עבורי נכון

על ׳שינוי׳ בתכניות .

קמתי כשהשמש יקדה בחלוני

חייכתי . והודתי .

למרות הידיעה הברורה

על שלל ׳הפקקים ׳ שסביר להניח

יחכו לי בדרך . ח י י כ ת י .

ב ה ו ד י ה . יצאתי לדרך .

לגלות שברגע ׳שבחרתי ׳ לטובתי

המציאות ׳בחרה׳ להיטיב עימדי

והנסיעה בנס מרגש

הייתה חלקה , חלקה .

סביר להניח שהשורש

של ׳התופעה ׳ שנכנה אותה

ביננו לביננו ׳לא על מ ק ו מ י ׳

מקורו  ב ת א  הבסיס הניקבי שבנו

ה ב י צ י ת

שלא ז ז ה ממקומה

בבטחון פנימי עז

שכל מה ש נ כ ו ן לה

יגיע עד אליה

גם כשלא על מקומה .

ולנו

במיוחד בעת של ההסתרה שבהסתרה

יש לימוד גדול להשתלם בו

להסכים ל נ ו ע לטובתנו

בקשיבות לגופנו , בכבוד לכוחנו ,

בסלחנות לעצמנו , ברכות עם נפשנו

ו׳לשחרר׳ מצג השווא

שנאחז בשמירה לכאורה

׳על מ ק ו מ י ׳ .

במילים של יום יום

ה מ ק ו ם . מבקש שלום בך .

שלווה בארמנותייך .

וערנות לכל אותם פעמים

׳שתופסת מ ק ו ם ׳

שאין לי בו ש ל ו ם .

ואני לא נוכחת בו ב ש ל ו ו ה .

וכן

נ כ ו ן  לי  בו במקום

לאמץ איכות

מ ה מ ה ו ת הזיכרית שבי

ו ל נ ו ע  ממה שהיה מ ק ו מ י

וכבר לא לטובתי

ל מ ק ו ם שיחזיר

את ה ש ל ו ם שבי .

זו תנועה דקה , דקה ,

שמבקשת ל ז ה ו ת

להסכים לה פ ר י ד

ולהתחבר

ל מ ק ו ם שאני ,

שטוב לי בו

כל פעם מ ח ד ש .

מתבוננת . מבינה . ב ו נ ה .

הבנו .

מוזמנות לשתף מניסיונות ימיכן

בזיהוי שה ׳על מקומי  ׳ לא ב מ ק ו ם

ו ה ת נ ו ע ה  שהסכמתן לחולל

לשוב אלייך . ל מ ק ו ם . א י ך .

ליל מנוחה

אהובות אמיצות

אמן שאת המילים תפגושנה בבוקר שלכן

הודיה עליכן

ברכות ליום מאיר ומבורך לנו