להיות ׳מתלהקות׳
אהובות
כשהשמש שוקעת
מתחילות י י ל ל ו ת באופק
התנים ׳קוראים׳ זה לזה
מסמנים זה לזה
׳אני כ א ן ׳ ׳מי עוד כ א ן ׳
הם נוטים
ל ה ת ל ה ק בסתו
בתחילת עונת ה ח י ז ו ר
לפני תקופת ׳העיבור׳
בחורף שלפניהם
משק כנפיים של י ח ד
כשהציפורים ממעל
ב ל ה ק ו ת הנדידה
מחפשות מקומות
להתמקם ללינת ה ל י ל ה
מוצאת אותי ב ש ד ו ת
ל ב ד .
מתבוננת . מאירה . קשובה .
יללות התנים מצמיתות
חוברות לקריאות הציפורים המחרישות
וקול פנימי קורא ב ל ח ש
׳זו עת ל ה ת ק ה ל ׳
להיות קוראת ב ק ו ל
׳אני כ א ן ׳ ׳מי עוד כ א ן ׳
קריאה
שמרגיש ש ס ו ת ר ת את
שפת ה ג ו ף המורגלת
בנידה . נדידה
לה ת נ ת ק בסתו
להסתגר עם בוא
החשכה המוקדמת .
כן .מתבקשת ס ת י ר ה
בעת הזו של ההסתרה שבהסתרה
כשאפילת העת ׳חוברת׳ להחשכת העונה
זה כבמשוואה חשבונית ב ה י ר ה
׳שלילה׳ של ׳שלילה׳ היא חיוב
כש׳פחות׳ מוכפל ב׳פחות ׳ אנחנו ב׳ ו ע ו ד ׳
אפילת ההסתרה וחשכת הסתו
מחייבים ׳ועוד׳ א ו ר
וכל נגזרת מ ק ב י ל ה
של הסתגרות והתנתקות
המוכתבים מהעת והעונה
מחייבים ׳ועוד ׳ של ׳ויקהל׳ ו י ח ד
והיום בשקיעה
הייללות ומשקי הכנפיים
שפגשו אותי בהדממה שבי
כמו היו ק ר י א ת כיוון
לשנות כיוון ב ס ת ו הזה
שהוא שלא כמו כל הסתווים שבחיינו
עולה קריאת ע ו ר ר ו ת רמה
מתוך מחוייבות פנימית ג ב ו ה ה
ל ה נ י ע בנו כולנו
מ ק ה ל ו ת של מפגשים של נשים
מלאי מבט. מלב אל לב . פותחי לב .
׳אני כאן׳ , ׳את כ א ן ׳
מחוץ למסכים . בנקיות של טבע .
מ ק ה ל ו ת
שלא באזכרות ושבעה , הפגנות ,
חתונות , בריתות
התנדבויות , ביקורי פצועים ,
שהן פ ל א כשלעצמם
העונה והעת
האפילה והחשיכה
ההסתרה שבהסתרה
מבקשים א ו ת נ ו
להניע ׳ א ו ר ׳ מוכפל
מ ח ו ז ק מפנימיותנו
במילים של יום יום
כולנו כאן מ נ ה י ג ו ת
ומובילות ומחוברות
אמן וקריאת ה י ו ם מהשדות
של להקות התנים ולהקות הנדידה
יניעו אותנו ב ס ת ו הזה
לקחת על עצמנו
לארגן , לסמן , לכוון
מפגשי ל ב מאירים
בעיקר עוטפים
של ׳להקות׳ נשים שלנו
על הדרך הם גם וודאי יהיו
מלמדים , מחכימים , מרגשים
פותחים , מעוררים
ואני מסמנת לי ולכם
להיות פ ו ת ח ת ונפתחת ,
מעל טעם ודעת
בסתו הזה
מתוך החוסר והאין,
לאור ה מ ק ה ל ו ת
מלאות שמחת ה ח י י ם
של היחד
אמן ואמן
חיבוק גדול
אהובות אמיצות
להמשך יום מבורך ופותח לב . אמן ואמן .
*
בתמונות
ה י ח ד בשמי ה מ ע ל בשדות
את יללת התנים לא הקלטתי :)
אולי מחר
コメント