להתרחק כדי להתקרב

אהובות

נכנסות אל שבת ׳פסח׳

אחרי שחווינו בנפש פנימה

את המעברים בין החול למועד

בין הקודש לחולין

שבין ׳ה מ ע י ד ו ת ׳ שלנו .

בהקבלה מוחלטת ל ל י ד ה

אנחנו כולנו ׳ע ל הקצה׳

עם עודפי האדרנלין שהולכים ופוחתים

וודאי מצאנו עצמנו

לא פעם ביום השישי הזה

שלפני שבת הפסח

ב׳צניחה׳ של כוחות החיות

העייפות ׳המצטברת׳

מ׳ה ה ר י ו ן ׳ הפנימי הארוך

ובמיוחד מהחודש האחרון

נותנים אותותם בנו .

הרבה א ו כ ל

עבר דרך הידיים שלנו

שכל מהותו ק י ר ב ה

והפה סח נקיות

שאנו לא מורגלות בה

ואנו ׳נקראות ׳ לסדר

להסכים בין כל ׳אמצעי׳ הקירבה

ולכל שמסביבנו

ל ה ת ר ח ק  מעט

ולאפשר לנו ל ה ת ק ר ב לעצמנו

מעל טעם ודעת ׳בהנקות׳

מעל המקום והזמן

אל  מ ק ו ר הכוחות שלנו .

כן ,

כמו במסע רגלי מאומץ

שחלק בנו מתכנס ופחות ׳תיקשורתי׳

וחווה את פנימיות המפגש

עם הלא נודע

כשהאופק מוסתר בינות

לעמקים ולגבעות

של היום יום שלנו .

והיופי הוא

שנזכה ל מ צ ו א

שהקול הפנימי שלנו

׳חס׳ ומאפשר לנו

להנמיך , לשקוע, להתרחק

מתוך ידיעה והכרות פנימית

בוטחת ומאמינה

שאנו יודעות

ל ש ו ב  . בטוב .

מסומנת לנו

שבת מלאה ב ר כ ו ת

ואמונה בפאר הדרך

בלב עת ההסתרה שבהסתרה

שלפנינו .

חיבוק גדול

אהובות אמיצות

בהחלט מטיבות ׳לכת׳ ומרגשות

במסע שנבחרנו אליו