top of page


מילים . בשפת מדרש אשה 
אסתר גופר 

וַאֲפִלּוּ בְּהַסְתָּרָה

׳לפרוק׳ תיקים


כ׳ בכסלו התשפ״ד

אהובות

בבוקר בדרך לשדות

׳פגשתי׳ את ה ת י ק

שלא פרקתי לאחר השבת .

׳ לפרוק תיקים׳

זה ת י ק רציני :)

זה יותר מלשמור

על ה מ ס ד ר א ו ן

של הכניסה לבית

פנוי

ויותר מלהחזיר

ל מ ק ו ם

ויותר מלדאוג

ל ס ד ר


לכאורה

כוּלה

׳לפרוק תיקים׳

רק שלנו הנשים ,

יש עניין גדול

עם ת י ק י ם ונרתיקים .


הסקרנות שלי לגביהם

התעוררה

כשראיתי עוד מילדות

את אמא שלי הולכת לכל מקום עם התיק שלה

וגם בערוב ימיה

הוא היה תלוי על ההליכון

וביום שלא שאלה

׳איפה התיק שלי ?׳

עזבה נשמתה את גופה .


ת י ק

הוא גילוי חיצוני

למקום בנפש

שמחובר ל ב י ת

שאנחנו .


לקחת איתי תיק

זה לקחת איתי

את מה שהוא בית בעבורי .


יש שנים בחיינו של כולנו

שכל הבית שלנו

היה בתוך תיק .

צבא . שנת שרות . שליחות . טיול …


בעת ההסתרה של ההסתרה

שרבות מאיתנו

נאלצות להיות ׳גולות׳ מבתיהן

וכל ה ב י ת שלהן הוא ת י ק

בבירור

הערבות הנשית ההדדית התת מודעת

מכניסה את כולנו

ל ת י ק

גם מי שלא עזבה את ביתה לרגע .


נפקחת לנו ובנו שפה

שמבקשת התבוננות .

׳לפרוק תיקים׳

זה ממש מקום בנפש ;

להסכים

ל ח ז ו ר

לנכוח

להיות פה .


להשאיר את התיק כמו שהוא

בכל מקום שאליו מגיעה

זה לומר

אני א ו ר ח ת .


לסדר התכולה במדף בארון

זה לומר

אני מסכימה ל ה י ו ת

כ א ן ועכשיו .

אני הבית . אני בבית .


זה דק זה עמוק .

זה אות ביני לביני .

איפה אני .


זוכרת במדרשי אשה עם מורות חיילות

שידעו לומר שהמחזוריות שלהן לא סדירה

והוסת לא ׳מגיעה ׳

הייתה הנחייה אחת ברורה

׳מהתיק׳ שירשתי מאמא שלי ( אחד התיקים :) ) ;

תפרקי את התיק . תנקי אותו . תמייני .

תסכימי לזרוק את שלא נחוץ לך .

יום למחרת הוסת אותתה ;

׳אני כאן , תודה שפינית לי מ ק ו ם

לתת לך בך מקום ׳

והן כתבו לי הודעות

הלומות התפלאות

כלא מאמינות

׳אבל מה שייך ?׳


ש י י ך

הכל שייך

הכל א ח ד .


והבן שבא ׳לשבועיים ואולי חודש ׳

ופרק את התיק הענק שלו בביתו שלו

סידר הכל במקום , הוא ואשתו את תיקיה מנדודיה

׳ הייתה לנו שבת נוכחת רחבה בזמן בתודעה

הראשונה מאז אותה שבת ׳

והאריזה מחדש לצבא במוצאי שבת

גם אם הייתה

׳מכבה׳ חלומות

השאירה מ ק ו ם בנפש

הייתי בבית . הייתי בית .

אני בבית . אני בית .


במילים של יום יום .

אתן מכירות את ה ת י ק י ם שלכן

של בני ביתכם

( חשוב לזכור בשפה שלנו -

תיק מחייב בקשת רשות לפתוח אותו

גם תיק של ילדה בגן … )

וגם י ו ד ע ו ת

מה ארוז . מה פרוק .

מה דחוס . מה ממויין .

זה אותו ׳קילטור׳ - תיחוח , איוורור

מהבוקר .

רק בשדה הקרוב. קרוב .


ואם ׳אין׳ לנו ת י ק

לדברינו

יש לנו ׳פלאפון׳

יש לנו כיסים

יש לנו מכונית :)

יש לנו מ ק ו ם

שהוא

ראי לבית שבנו . שאנחנו .


ככה בקטנה

מתנה

דבר ראשון לפני טבילה

בבירור . ׳תפרקו׳ התיק שלכן .

תאמצו נוהג חדש אולי ישן …


ואני

בחזרה מהשדות

עם תרמיל זרעים שאספתי

שהתפרק לי ביד ,

דואגת ל פ ר ו ק

התיק

לחזור ה ב י ת ה .

אחרת

נשארת תלושה

בין השמיים שבי

לארץ של חיי 🍁


המשך יום מאוורר

אהובות אמיצות

תתחילו להתכונן

שאנחנו בחג האורות מכינות לנו יחד

סופגניות מהממות

כן שמן לא שמן :)

מכינות כלי

לקבל את כל הניסים והנפלאות שלפנינו 🍂







Comments


מילים מהקצה  
באר הדעת
Follow Me
  • Grey Facebook Icon
  • Grey Twitter Icon
  • Grey Instagram Icon
  • Grey Pinterest Icon
bottom of page