׳לרומם׳ הקצוות

אהובות

יוצאות אל השבוע שלפנינו

ב נ ש י מ ה שכמו מבקשת

הנחיה ל ה ס ד ר ה

הורגלנו שהמציאות

עם צאת השבת

׳מכתיבה׳ ק צ ב

חסר מנוח

ו ה ל ב ׳תוהה׳

אל מול השקט

ה מ ת ו ח בריפיונו

הלבנה בלובן בוהק

בשמי הלילה

של ׳מ ו צ א י׳

בסימון

קו דק מעוגל

מותירה לנו את האפשרות

ל ב ח ו ר

לאן תפנה ׳הקשת׳ הפנימית שבנו -

ל מ ע ל ה בתקווה ואמונה בטוב

תנועה רכה

שמאפשרת ל ש ח ר ר ׳חיוך׳ מסותר

ל מ ט ה בהכנעה מול האי בהירות

בארשת ‘נוקשה׳ כ פ ו פ ה

אמן ו נ ב ח ר

׳לרומם׳ ה ק צ ו ו ת

ב ר ו ו ח שנחווה בנו

כשהמציאות ב ח ו ץ

׳לא מכתיבה׳ בעצימות

מאורעותיה

אמן ו נ ב ח ר

ל ר ו ו ח

נאפשר לנו ׳לנשום׳

לאט . סדור . בטוח .

קצב של ׳חזרה לשיגרה׳

גם אם היא מ ד ו מ ה

בשבוע השני

לתחילת שנת הלימודים

וח ו פ ן ימים שלם

בראשית א ל ו ל

ר ג ע של ר ו ו ח

שנכון יהיה

ש׳נבחר׳ ל נ ש ו ם אותו

טוב ט ו ב

נאפשר ל נ ש י מ ה

לשאת עבורנו

את המחשבות

והרגשות

ב מ ע ל ה הגוף

בלחישה ב ה י ר ה

עכשיו ט ו ב !

נ ש י מ ה ׳צלולה׳

שתאפשר לכל אחת מאיתנו

לפסוע בנתיבי ה ש ב ו ע שלה

פ ש ו ט . ב ט ו ב .

מרומם ק צ ו ו ת

אמן ואמן

חיבוק גדול

אהובות אמיצות

אמן ואת המילים תפגושנה בבוקר שלכן

*

׳ הנוקשה והכבד

תמיד למטה

הגמיש והרפוי

זקוף יהיה׳