לשחרר ה נ י ת ו ק

אהובות

נופך י ל ד ו ת י וקליל

נלווה אל ה ד ל ק ת נרות החנוכה

והוא מפגיש אותנו ב׳הפוך על הפוך׳

עם ׳ש ר י פ ה׳ פנימית

ועמידה של ל ה ב ו ת הלב

מול רוחות המנשבות בחשכת יומנו

והסביבונים וניירות הצלופן הציבעונים

על החלונות המאירים

והאור הקורן מעייני הילדים

פוגש בנו כ מ י ה ה פשוטה

לשמוח בתמימות ׳ולגרש החושך׳ שבנו

ולזכות להביא את האור הקטן שלנו

ל י ח ד האיתן של כולנו .

פשוט . ולא ממש .

אנו בקירבה ל א ש

׳פוגשות׳ את שחסום בנו

אורות החג מבקשים לשחרר

את ה נ י ת ו ק שקיים בנו

בין גבהות הנשמה המאירה ת מ י ד

לנמיכות שבאיברים ובנפש

ה מ ק ר י ן על הלב

ב ה ח ש כ ה

כן. אנו נדרשות ל ה ק ר י ב מעצמנו

ול ע מ ו ד באיתנות

באורך ר ו ח

אל מול ה פ ת י ל ה׳

שאט אט מזרימה מ ע ל ה

את השמן ל מ א ו ר

וחוקקת בנו ה ה כ ר ה

שלא ניתן ל ה א י ר

בלא ל פ ת ח בנו

ס ב ל נ ו ת

היכולת ל ס ב ו ל

הלא נודע

מ ה ח ש י כ ה שעולה בנו

׳מתפתחת׳ בנו ס ג ו ל ה

מלווה בהכרה פנימית

ש ה י צ י א ה אל האור

היא ת ה ל י כ י ת הדרגתית

ודורשת מתינות וזמן

ואור שנידלק ב׳פתאומיות׳

הוא אך מ ס נ ו ו ר וכובה

ולא מ ח ז י ק מעמד

׳העמידה׳ מול רוחות הרפאים שבנו

ב א ו ר ך רוח

רק בה לאפשר לנו

לגלות את א ו ר

כוחותינו הפנימיים.

אז מסמנות לעצמנו

ש כ ו ל נ ו בימים האלו

חוות ה ח ש כ ו ת ׳סמיכות׳

את ל א ל ב ד !

והטיגונים וליבוב הלביבות

והיפוך הסופגניות בשמן

עם משובת הילדים

והטיולים הרבתיים

ו׳שלל׳ חברים ובני משפחה

הם לא י ד ל י ק ו עבורנו ה א ו ר

ואנו נקראות ל ש ה ו ת

בחשיכה ל ג ל ו ת

את האור הגנוז ב נ ו

א ו ר התמיד .

אמן ומול ה נ ר ו ת

כשהעיניים שלנו מ ל א ו ת

בדמעות ואנו י ג ע ו ת

מלא ל ר א ו ת

קצה של א ו ר

נתחזק י ח ד

במבט שמשתקף ב ח ל ו ן

מולנו נ ח י י ך

בידיעה ש׳אנו עושות את זה ׳

מחזיקות מ ע מ ד

והלהבה הנסתרת

שבנו בסיעתא דשמיא גדולה

תעלה מאליה

מיום ליום נעלה ונתעלה

חיבוק גדול

אהובות אמיצות

אמן ואת המילים תפגושנה בבוקר שלכן

*

‎וזה חנוכה, לשון חנוכת הבית, לשון חדש שאנו מודים בנסים הנסתרים ושהוא מחדש תמיד אפילו הטבע הקבוע בעולם ואין העולם מתנהג על צד ההרגל חס ושלום.

‎וזה להדליק נר חנוכה, כלומר שיאיר זה הבחינה שהוא מחדש תמיד העולם בכל עת ובכל שעה וזה הבחינה יאיר תמיד בתוך מחשבותינו ויטהר לבנו לעבודתו אחר שהיינו מסורים בידו יתברך שמו.

רבי לוי יצחק מברדיצ'ב