מ ה א נ י צ ר י כ ה ?
אהובות
יש מימרה כזו בספרדית
שעוטפת את ׳הייחוד׳
של היום ה פ ו ת ח השבוע -
׳ אל תיקני לחם של יום ראשון ׳
מין שם קוד למוצר
שיוצר על ידי ׳עובדים׳
לא תמיד ערניים , מלאי כוחות
ומפוקחים דיה
ואנחנו זוכות ׳דרכה׳
לפגוש את עצמנו
זה הסתדר עם ה י ו ם
היה שקט
היא עברה מולי
ובשפת הגוף שלה
שמעתי אותה
׳צורחת מבפנים ׳
המשכתי לדרכי
והקול הפנימי שבי
כמו ׳רצה׳ לשתף אותה
בדעת מ ח י י ה
והמילים ׳המנחות׳ נחות בי
עבורה ועבורנו -
כשמזהה אותי ׳צורחת׳
מפנה אלי שאלה פנימית
מ ה א נ י צ ר י כ ה ?
ואחרי ׳שהפתעתי׳
את עצמי עם השאלה
יעלה בפנימיות ה מ ע נ ה
שאליו מצרפת
מה אפשרי לי כאן ועכשיו
ברגע הזה
פעמים זו ׳רק מקלחת ׳
או ׳גילוי׳ שלא אכלתי כל היום
או ׳לא נחתי לרגע ׳
׳הנקה בדחיפות ׳
או ׳זמן לעצמי בשקט׳
הפלא הגדול הוא
ש׳כשנפתחת׳ האפשרות
לשאול בזמן אמת מול ׳הצרחה׳
מה אני צריכה ?
הכל לפתע נ ר ג ע
ה ע צ י ר ה
והקשיבות לגוף
ולפנימיות
מזכים
ב ה ש ק ט ת אמת
במיוחד בעת הזו של ההסתרה שבהסתרה
ש׳צרחות׳ חרישיות נאלמות . נעלמות
בנו כולנו
יום ראשון הוא יום טוב
ל ת ר ג ל
לתת לע צ מ י
ב ז מ ן
את שאני ׳זקוקה לו ׳
מ ת נ ה גדולה לי
ולכל מי שסביבי
אמן ועוד הרבה לפני
שעולות ׳הצרחות׳
של ה צ ר כ י ם הלא נענים
שלנו מאליהן
חיבוק גדול
אהובות אמיצות
אמן ואת המילים תפגושנה בבוקר שלכן
*
בהירות של ׳צרכים ׳
בשפת ה ו ל ד ת בטבע
コメント