מבקשת גְּדוּלָּה

אהובות

היום בשדות מול שקיעה מרטיטה

הטלפון שלי היה על אחוז אחד .

וכבה .

הותיר אותי חשופה .בעיניים גלויות

מול הפאר והעוצמה המזהירה .

חשף אותי אל מול ה ה ר ג ל

להסתתר

מאחורי העדשה .

נשמתי עמוק .

הנחתי למחשבות חסרות המנוח,

שהתרוצצו בי ,

בניסיון ׳לארגן׳ חלופות לעדשה ,

שתסייע לי ׳להקפיא׳ את הרגע

ולהעביר את שחווה הלאה .

נשמתי .

ולאט לאט

בקע מתוכי קול מתפעל

שמצא דרך לתעל החסר

בהודיה מתרגשת על הזכות .

מצאתי עצמי מתחדשת

כל כולי נוכחת ב מ ו פ ע פילאי

יחידאי שזכה להיות

נ ק ל ט אך ורק בעיניי .

לשם ייחוד מפעים .

איזה ג ו ד ל.

חזרתי אל המטבח

לגלות שהשבת מ ו כ נ ה .כן כולה .

כבר אמרנו שבנות זקונים

יודעות הכל ….

הרגישה את הרגישות של הימים

ונעה ב ג ד ו ל ה משלה לקראת .

הימים האלו

בעת של ההסתרה שבהסתרה

מבקשים אותנו ג ד ו ל ה

לחיות את ה ג ו ד ל

להכיר בנוכחותו

לשאוף להיות ראויות לו .

יום יום כמו נדרשות

להתפלל ולהודות על הזכות

שיש בנו

כבנות העם הזה בארץ הזו

ג ד ו ל ה לא רגילה

ושנולדנו לחיות את ה ג ו ד ל הזה .

ושם בשדות מעבר לאופק

בקו שבין השמיים והארץ

כשפוגשת כל יום את השקיעה בארגמן

לקול רעם המטחים העזים

שמתזכרים לי

מידי יום ביומו

זה ה ק ו

שכל מי שנוכח מעבר לו

ר ו א ה וחי את ג ו ד ל העת והשעה

ויודע שהוא חלק מחזית של ג ד ו ל ה .

לחיות מול ועם ה ג ו ד ל

זו מסירות נפש שמזכה ברוממות על .

כזו שמצליחה לראות ולהראות לי

מה צריך ממני

ולא מה אני צריכה .

הרבה מהכאב והסבל

שאנו חוות

נובע מאי הסכמה פנימית

לחיות ב ג ו ד ל .

והדרך מרוצפת עבורנו

על קו מעגל השנה באותות ג ד ו ל ה ;

עברנו את ימי הניסים והנפלאות

ואנחנו היום בעשירי שבעשירי בהנץ החמה

נפגשות בפנימיותנו

בזכרון קדום שמחבר אותנו

אל תחילת ה מ צ ו ר על חומת עוז רוחנו

שהחלה להיסדק , להשכיח ולהחשיך

תודעת ה ג ו ד ל שבנו .

הצום בא לעורר אותנו

לזהות ביום יום של חיינו

את ׳נקודת השבר׳,

שבה אנו מאבדות גובה

ושוכחות את ה ג ו ד ל שלנו

ואנו נסחפות

׳לחיים קטנים׳ הישרדותיים

מלאי ׳צריכה׳ שצורחת דרכנו

ואם אנחנו לא עוצרות

וחוזרות ל ג ו ד ל שאנחנו

אנו נידונות

׳לנפילת חומות׳ חיינו הפנימיים

ולכניסת פירצי רוח זרים

ששולחים אותנו

לגלות מוחלטת מ ק ט י נ ה

בה האמונה

היא רק במה שגלוי .

ואנו מאבדות ה מ ל כ ו ת .

הנסתרת . פנימה .

במילים של יום יום .

מחר זה ה י ו ם .

להיות

מבקשות ג ו ד ל .

להתפלל

לחיות ב ג ו ד ל .

מתנסות

בלשאול מול כל המבוכה שבימינו

מה ׳ה ג ו ד ל׳ שנסתר בה עבורי

מתנסות

בלשאת כל מהמורה ל מ ע ל ה -

גם זו ל ט ו ב ה .

ג ד ו ל ה .

את ג ד ו ל ה .

חיבוק לליל מנוחה

אמן שהמילים שלי תפגושנה אתכן בבוקר

אהובות אמיצות

תמונת השקיעה האחרונה לפני שהטלפון כבה

לאחריה לשם ייחוד מופלאאא נשאר רק בי ובבורא העולם