מה הסיפור שלך ?

אהובות

אנחנו בלב ליבן של ההכנות השבת

לשבת ס ג ו ל י ת

שכל האיכות שלה מכוונת אותנו

וּשְׁמַרְתֶּ֞ם אֶת־הַיּ֥וֹם הַזֶּ֛ה

לְדֹרֹֽתֵיכֶ֖ם חֻקַּ֥ת עוֹלָֽם:

בפלא גדול מסומן לנו

שכל י צ י א ה  לחרות של אמת

עוברת דרך ה י ו ם  הזה ממש

ויש לנו אחריות על ה ס י פ ו ר

שישאר לנו ובנו

מ ה י ו ם הזה

ומה יבחר בנו להמשיך ולספר

וְהִגַּדְתָּ֣ לְבִנְךָ֔ בַּיּ֥וֹם הַה֖וּא לֵאמֹ֑ר

"אז מה הסיפור שלך ?"

בשכונת הילדות שלי שאלה זו נשאלה בישירות .

היא הייתה מקפיצה .מעוררת .

לפעמים משחררת קצף של כעס .

אבל בדרך כלל

מקציפה החוצה דאגה מבפנים

ששואלת באמת . אז מה עבר עלייך .

הרשימו של היום שלנו  נח כהד בתודעה .

מבקש לקבל תשומת לב .

אז מה היה לי שם ?

כבר למדנו מימים קודמים

שהגלים השוצפים והסוערים עוברים

ונותר רק הקצף הלבן

ושורה משיר שמתנגנת בחוזקה

"החול יזכור את הגלים אבל לקצף אין זוכר "

.כן . הקצף שבדרך כלל לא נזכר הוא הקצפת של הגל.

הוא מקפיץ את הערנות

הוא הקצה שמבקש לשמר בתודעה

סיפור חיים עם שיעור קומה .

המציאות היא לא בהכרח הסיפור .

המחשבות על המציאות

הקצף של הגל

והאופן שבו נבחר לספר את הסיפור

הוא הוא הסיפור שלנו. כמה נפלא .

אז מה נשאר לנו מהיום ?

מה נרשם שם בגלי הקצף על החול שלנו

ואנו מחויבות להיות

בהודיה ענקית יומיומית

שנבחרנו להיות

חלק מ ס י פ ו ר עיברי יקומי גדול

שכל העולם מושתת עליו .

החוסן הפנימי ,הנפשי,

הרגשי והגופני שלנו

תלוי בעומק ובבהירות

של ה ס י פ ו ר שלנו .בנו .

כל המלחמות בעולם

הן בשורה התחתונה והראשונה

על ה ס י פ ו ר

והפלא הוא שבעולמו השלם

של ה׳ יתברך

יש מ ק ו ם

לכל ה ס י פ ו ר י ם

אבל יש הכרח להיות מחובר

לסיפור ה מ ק ו ר

ולא ׳לסטורי׳ למיניהם

וזה בדמנו

לחזור ולספר

את סיפור ׳יציאת מצרים׳ היומיומי

שלנו .שבנו .

הוא הפתח והמפתח לכל קיומנו

אז השבת מסתובבות עם השאלה :

אז מה הסיפור שלך ?

שבת מבורכת ומאירה

אהובות אמיצות

הודיה גדולה עליכן

ועל כל מילות האור

והכרת הטוב שבכן שלכן .

*

ואם עכשיו סיימתי שיחה עם הבן שלי

על הפוקאצ׳ות מהבצק פלא

שהכין עם איזה תנור גז מאולתר שמצאו

אי שם בדרום

וזה ה ס י פ ו ר שאיתו נכנסת לשבת

דיינו . אשרינו