מוצאת לי ס פ ס ל

ח"י כסלו התשפ"ד

אהובות

בקצה קצהו של היום הח מ י ש י

זה שדרכו לומדות

ב׳שיעורי קומה׳ מרוכזים

את איכות התנועה הדקה

של ה ב י ן ל ב י ן .

אנחנו עוברות בין הגדות

ובין הקצוות

אם שמות את הלב

ובין אם לא

בין המציאות והעולם הפנימי שבי .

בין חוץ לפנים . בין העבודה לבית .

בין התוכניות ובין המעשים .

בין החלומות ובין מה שהתאפשר .

בין מה שאצלה לבין מה שאצלי .

יום שכזה .

שבימי ההסתרה שבהסתרה

נעוצה שם עבורנו ברכה

יום שכזה

שמ א י ר ומעיר אותנו

להתבונן ולקלוט ;

את ע ו ב ר ת כאן

עוברת

בהחלט עוברת לא מעט

כל יום

ע ו ב ר ת מסע . קטן . גדול.

ויום ח מ י ש י

הוא לכאורה

קצה מאתגר לתחילת מרוץ חדש ,

להכנות לשבת ,

אבל

הוא בנסתר

מציע ס פ ס ל ;

"שובר" צורת הישיבה שגרתית

לא נ ו ח במובן העוטף ,

אלא כזה שמאפשר בפשטות

על הדרך

לקחת פסק זמן

לשבת קצת , לבהות

ולעצור לרגע במרדף המחשבות

וסחרחרת הימים .

זו לא עצירה של שביתת השבת

זו ׳הפוגה׳ מחושבת

רגע לפני

יום חמישי . מסמן לי

ללמוד למצוא ׳ספסל׳

לאסוף את עצמי בשביל עצמי

לכמה רגעים

לפני שממשיכה הלאה .

במילים של יום יום

כל אחת מאיתנו

מכירה את ׳ ה ס פ ס ל ׳

שלה

הוא לא בקצה הר

פונה לנוף

או על גג העולם

הוא בנפש פנימה .

נגיש לי תמיד

רק אם נמצאת ללא ׳מסך׳ בידיים ,

בבירור מסכים ׳מורידים מסך׳

ומסתירים ׳ספסלים׳ נגישים :)

לתפוס ס פ ס ל

זה שם קוד

ליכולת רגעית ממש

׳ללכוד׳ בהירות בתודעה

אנחנו מרבות

לשבת על ס פ ס ל י ם ביומנו

רק ממעטות לסמן אותם

ואת ׳הישיבה׳ עליהם

ובשל כך פחות נטענות

מהם בכוח .

תודעת ס פ ס ל

זו אומנות נשית

שימי חמישי

יש בהם הסגולה

לשכלל

ולחדד הנוכחות שלהם בחיינו .

סבתות של פעם וילדות

הן אלופות לתפוס רגעי ספסל

זה הרגע שאת קולטת

שהיא לא איתך

היא מ ת נ ת ק ת . מנותקת .

יש לה חיוך ילדי . ורוגע בפנים .

היא הכי כאן . לא כאן .

היא מצאה לה רגע ס פ ס ל .

מוזמנות לספר לנו

על ה ס פ ס ל י ם שלכן

כן . ביום ח מ י ש י

בעת ההסתרה שבהסתרה

כבר קלטנו

שמה שנדמה לנו

כהכי לא מתאים

זה סימן

שזו ה ע ת

בזמן

שכל המציאות מחוצה לנו

יושבת על ׳ספסל ׳

אבל מסוג אחר .

נשמח גם כמובן לשיתופים

בטיבוחי השבת שלכן :)

חיבוק להמשך יום מבורך

אהובות אמיצות