מציירת מחשבות

אהובות

׳אני מכינה לך שייק מייפל וצ׳יה ׳

והידיים שלה בוחשות בחול הבוצי

מהגשם ששטף את ארגז החול בגן

והמיכל שבידיה הקטנות מתמלא

ב׳שקדים׳ אבנים זעירות

ו׳שוקולד מריר׳ חול שחום במיוחד

וזה כל כך פשוט ׳ללגום׳ ולומר ה א מ ת ;

׳תודה אור תמר זה יצא לך היום ממש ממש טעים ׳

מופלאה ,

ההיזכרות בראשוניות ׳החשיבה הציורית׳

של עולם הדימיון שבנו

שנמצאת שם בשורשה של

ה ח ש י ב ה שלנו .

כמו נדמה שהדימיון הוא ׳שריר׳ ,

שנראה שמתנוון עם הגיל

ורק ילדים ואומנים ׳שוגים׳ בדימיונות

ולמעשה כל אחת מאיתנו בפנימיותה

׳ צובעת׳ את מציאות חייה

׳במחשבת הציור׳ שבה

והיא זו שמאפשרת לנו כל אחת ועולמה-

לפעול , לבחור , להעז , להתחבר.

׳מתחת׳ לכל מחשבה ופעולה במציאות

בשורש נטועה ׳חשיבה ציורית׳ מקדימה

שהיא כמו ׳מנסרת אור׳ דרכה צבעי המציאות

עוברים קודם הופעתם במציאות .

איכות ׳החשיבה הציורית׳ שלנו

יש בה להשפיע

על יכולות התקווה , חיוניות , וראיית הטוב

המאפשרים לעבור מבעד לערפילי המציאות

ובמקביל להניע ולאפשר יצירת עולמות חדשים .

הנוכחות שלנו בהווה וראיית העתיד  שלנו

בנסתר מושתתים על ׳תמונות׳ ,׳דימויים׳

שאנו נושאות איתנו מילדות

והן כמצרף ׳בחשיבה הציורית׳ שבנו .

היופי בהרחבת עולם הדימיון הפנימי שלנו

הוא בצוהר שיש בו לפתוח בנו

מרחבי דעת ומציאויות שאנו חשות שהם

׳מחוץ לתחום ׳ ההשגה שלנו .

מה ש׳חסום׳ בפנינו הוא זה

שאנו לא יודעות ׳לדמיין׳ אותו נוכח בחיינו

או אותנו נוכחות בו .

היום תוך כדי שתיית ׳ שייק מייפל וצ׳יה׳

וניסיונות ׳לתפוס עננים בשלוליות׳

ו׳ללכוד יהלומים ׳ מבין עלי החמציצים

תהיתי על ה׳בחירה׳ שלנו

להתבונן ׳במסכים׳ שמקבעים עבורנו

את חוסר היכולת להפליג ב ד י מ י ו ן

שרואה בבירור מוחלט

שמבעד להסתרה ולערפילי החשכה

יש  א ו ר יקרות עבורנו במיוחד .

׳מסך התודעה׳ שלנו רגיש ל מ ר א ו ת

והוא לא מבדיל בין ת מ ו נ ת אמת

לתמונה ב ד י מ י ו ן .

זו מתנת חיינו .

שמעניקה ל׳חשיבה הציורית ׳ שלנו

תעצומות בוראי מציאות

כל כך צלול ומרגש הזכרון שניצת בי

שקראתי בזמנו ב׳משה עבדי ׳

שבסדר יומו המוקפד ׳בעל הסולם׳

היה מ ק ד י ש כעשרים דקות תמימות

כל יום , יום ביומו ׳לדמיין׳ ולראות ברוחו

את ה ג א ו ל ה .

הוא ׳עבד׳ יום יום בלדמיין ג א ו ל ה .

ואנחנו ?

המילים של יום יום

כמה אנו ע ו ב ד ו ת בלדמיין

מי מאיתנו - והחשיבה ה צ י ו ר י ת שלה -

אותך קמה כל בוקר עם האיש של חייך

אותך אוחזת תינוק.ת בידיך

אותך מנגנת בכלי נגינה נחשק

אותך מתחת לחופה של בנך.ביתך

אותך עובדת בעבודת חלומותייך

אותך שמחה , מרוצה , מלאת הודיה

אותך והשלום בך . שלווה בארמנותייך .

מפנה בחיי בתחילה חמש דקות ל ד מ י י ן

את שבעת הזו זו ׳משאלת חיי׳

לאט לאט מוסיפה עוד חמש דקות

ועמם יתווספו עוד פרטים מדוקדקים

׳בחלום בהקיץ ׳שלנו בחשיבה הציורית שלנו

עד שנגיע ל ק ב י ע ו ת של עשרים דקות ביום

שבהן ׳שוגה בחלום׳ חיי בפרוטרוט

היום קרוב לשעה מבלי שים לב

׳הכנו שייקים ׳ ו׳אפינו׳ עוגות

והאמת ממש חזרנו מהגן

די שבעות

אך מלאות ב ט ע ם טוב טוב

של א פ ש ר .

נשמח בשיתופים

ברזי אמנות ה ד י מ י ו נ ו ת

ב׳חשיבה הציורית׳ שלכן .

בהצלחות ובקשיים

ובמה מסייע בלשמר קביעות

במלאכת יצירת חיינו

חיבוק

אהובות אמיצות

אמן שאת המילים תפגושנה בבוקר שלכן