מתעצבת

י"ז בחשוון התשפ""ד

אהובות

אתן וודאי חשות

מתחילתו של הבוקר

עיצבוב עמוק

כזה שמתחבר

לאם כל החי שבנו

שנושאת בקירבה

רחם שמחוברת לכל

הרחמים של נשות ישראל

בקשרי דם

נסתרים

בְּעֶצֶב

שסומן לה ולנו

עוד מבראשית ,

שמחבר אותנו יחד

דרך מערכת עיצבית אחת

והובטח לנו

דרכה

הַרְבָּ֤ה אַרְבֶּה֙

עִ צְּ ב וֹ נֵ֣ ךְ

על דרך

וְהַרְבָּה אַרְבֶּה

אֶת זַרְעֲךָ.

ימי ההסתרה של ההסתרה

׳מותחים׳ את המערך העיצבי שבנו

ובשפה הפנימית שלנו

מרחיבים את הברכה

שניתנה בידינו הנשים

לעצב ממש את

חיי אומתנו .

(ואולי אומה כווונה

בשפת הבריאה

לאמא גדולה )

כל אחת מאיתנו כשבאה לעולם

נולדה איתה אם

שהיא ע י צ ב ה ברחם

באופן המיוחד לה

המותאם לכל האתגרים

שנכונו להן יחד לחוות.

ריקמה נשית דקה

מלאת עצבי זוהב דקיקים

שמ ת ע צ ב ת

מכל העיצבונות שנבחר לנו

לחוות בחיינו .

המילים נכתבו בשפת נשים

אך מכוונות וודאי לאם כל החי

הן נאמר לה ולנו ;

בְּעֶצֶב

תֵּלְדִי בָנִים.

כל לידה מביאה איתה

נשיאה בשותפות

של איכויות בריאה מעצבים

שנעים

בין ס י כ ו י ל ס כ נ ה

כרוחב השינוי הנתבע מאיתנו

כך מתעצבת

מידת הרגישות העצבית

הנדרשת לחיינו .

׳עד קצבי העצב… ׳

הרבה מילים

שלא מנסות ׳לכבס׳

את זה

שפשוט

ע צ ו ב ל נ ו .

כן

ככה

זה מורגש

בלב החדש

שנברא לנו .

העצב הוא חלק

מתהליך האבל שאנחנו כולנו בתוכו

ברור לנו

שהריפוי מתרחש בהדרגה

ולא ניתן לזרז אותו

בשיעורי הביולוגיה בתיכון

לימדו אותנו

על מערכת העצבים ;

ש ל עֶ צֶ ב

יש יכולת מופלאה להתחדש

ולחזור לתפקוד מלא.

ואנחנו סומכות על זה

ש ה ג ו ף תמיד יודע

ל ה ת ח ד ש

ומסוגל לחיות

עם הכאב בכרוך באובדן.

במילים של יום יום

אתן וודאי זוכרות את מעגלי הברכה

עם לחם השום כאן בשבעה

של מעיין שזכרונה ברוך ,

ביום האחרון לשבעה

אמא של מעיין עצרה על גרם המדרגות

להודות על ׳מתנת׳ השבעה

שידעה לומר נשלחה עבורה

במשפט שצוטט מחייו של

סבא דוד שלנו , שמאוד אהבה ,

שנותר יחיד מבין

שבעים בני משפחתו שנספו בשואה

ותמיד אמר וכך חי :

׳ מי ש ח י צריך ל ח י ו ת ׳

והיא חיבקה בהודיה ואמרה

שהמשפט הזה ה צ י ל אותה

נתן לך כיוון לחיים

אחרי ׳שהייתה נתונה שבועות

לסיוטי הזוועות׳ . במילים שלה .

אז ׳השליח׳ שבאחד מהימים

עצר אותי בכתיבתי

כדי לספר לי את המפגש הזה

עם האם השכולה

׳נשלח׳ וודאי

כדי שביום הזה

אשתף את כולנו

שנזכור יום יום

ש׳ציוו לנו את החיים ׳

כדי שנתחייב ל ח י ו ת .

וזו מחוייבות חתומה ב צ ו

שמחבר את לבבות

המתים והחיים

בארץ הזו .

וזה חתום לנו .

ואנחנו מחוייבות .

ל ח י ו ת .

כל אחת מאיתנו

ותפיסת הח י ו ת הפנימית

שלה . שבה .

והיום

אפילו לא אנסה

למצוא או לשתף בדוגמאות

מחיי וחיינו

אנחנו פשוט

נש ה ה

עם המחוייבות ל ח י ו ת .

היא כשלעצמה

תיתן לנו

רווח ל נ ש ו ם

את העצב

ולזכור

שאנחנו נבחרנו

להביא ח י י ם

ולהיות שותפות מלאות

ב ע י צ ו ב של

ה א נ ו ש ו ת

שאנו חלק ממנה

בדור הגאולי הזה .

נשהה

ונחבק עמוק בלב

את האמהות הרבות

בניסיונן הלא נתפס .

ליל מנוחה

אהובות אמיצות

תמונות מלאות ה ח י ו ת

מהשקיעה בשדות

היום . ביום הזה ממש .