קָצָר פֹּה הָאָבִיב

אהובות

יוצאות אל השבוע שלנו

כשהדי הבשורות

שלפני כניסת השבת

מקבלים את פנינו

ומפגישים אותנו

עם רסיסי התוגה פנימית

שנרשמה בנו

בין הקודש לחול

בעירנות ועוררות

לקדושת ה ח י  י ם

והלבנה ׳תלויה׳ בשמי חיינו

כבר לא ׳במולדה׳

ועדיין לא ׳במילואה׳

מאותתת לתזכר אותנו

שאנחנו כולנו ב י ן  ל ב י ן

ובעת הזו של ההסתרה שבהסתרה

כשאנו מקבלות ׳תזכורות׳

על בסיס יומיומי

ש׳ קָצָר פֹּה כָּל כָּךְ הָאָבִיב

קָצָר וְחָטוּף וְשׁוֹבֵר אֶת הַלֵּב.׳

והזמן שעובר בחלל ח י י נ ו

ק ו ר א לנו

להשתמש בו

ב ת ב ו נ ה

מבקש אותנו

למצוא את ה ד ר ך

לחבר בנחישות את

׳הַמָּה עם הַמָּתַי׳

ביום יום שלנו

במילים של יום יום

מוצאי השבת ותחילת השבוע

זו עת ׳טובה׳

לסמן ב י ו מ ן שלנו

את ה מ ת י

למה שאנו רוצות

לע ש ו ת

ל ה ש י ג

ל ח ו ל ל

ל ה י ו ת .

החלנו ׳לפתוח׳ בנו

את שפת ׳ה מ י ק ו ד ׳ המשולש

זה שבוע מעולה

להתחיל להנכיח בו

עיתים וזמנים

ל ח י ו ת   ו ל ה ח י ו ת

את שמשמעותי לנו

ומגדל ומצמיח אותנו .

ולקבוע

מ ת י  עושה  מ ה

חיבוק גדול

אהובות אמיצות

אמן ואת המילים תפגושנה בבוקר שלכן

אמן לשבוע מבורך לנו כולנו