שאיפה . פנימה .

אהובות

יום של א י ז ו נ י ם

השוואת לחצים

בין ה ג ב ה י ם בם נכחנו

ו ה מ צ ו ל ו ת  שזכינו

להעמיק

בם

יום שמעורר בנו

חיבור מחובק

ל׳כוריאוגרפיה׳  שנתית

של מ ח ו ל  ידוע מראש

ומופע  מ ו כ ר

שמשום מה

מ פ ת י ע מחדש

ומעורר בפנימיות

את שאלת ה ק ו ד -

איך יורדים מ ע ל י ו ת

איך י ו צ א י ם  מכניסות

והקול של ה י ו ד ע ת שבנו

מדריך אותנו בפשטות

ל נ ש ו ם  .

אין לנו דרך אחרת .

לשאוף פנימה

לשאוף . זה פנימה!

לא החוצה

כמו שהמילה ש א י פ ה   

מעיפה אותנו

מחוצה לנו

והשְׁאִיפוֹת ברבים

מטלטלות אותנו לרוחות

במחוזות דעת רחוקים.

כן ,השְׁאִיפוֹת המדייקות אותנו

נמצאות פנימה .

וכשאנו שואפות פנימה

אז מתגלים הרבה  מנעולים

עצירות מבפנים

שמבקשים

שננשוף אותם החוצה ...

שְׁאִיפָה -שֶׁאֵיפֹה ? פנימה !

ונכנס שקט .

שמאפשר מעברים

שמאפשר לרדת מגבהים

לעלות ממצולות

לאזן בין הצללים והאורות

בין הרווחים . לשאוף. פנימה!

בכל שאיפה מודעת

אנו סופגות לתוכנו

בנוסף לחמצן

גם את המציאות סביבנו

נושמות פנימה את המראות

החוויות, הרגשות

ומיידעות את כל תאי הגוף שלנו

בשאיפות ה ח ד ש ו ת שלנו

"את היא שאיפתך העמוקה ביותר "

כמו ממצולות עולות המילים

ומקבלות  אור חדש

ביום הזה ממש

שמוצאי שבועות

מפגישים אותנו עם

ההכנות של יום חמישי לשבת

בלב העת של ההסתרה שבהסתרה

שמבקשת אותנו

להעצים החוסן

של כל מנגנוני ה א י ז ו ן

וה ו ו י ס ו ת שבמעברים של חיינו .

המילים של יום יום

המשך יום מבורך לנו

שנזכור ל נ ש ו ם בו

אמן

ונתחיל בהסדרה

של  ש א י פ ו ת פנימיות ועמוקות

ב ד י ו ק המופלא

שהוענק  לנו כמתת חיים

להתאזן , ל ה ת ו ו ס ת  דרכו

ולהיאחז בם

ב ש א י פ ו ת העמוקות

בירידה מ ע ל י י ה׳

שלפנינו כולנו

ביום הזו שהוא אך

ר א י  לכל ה מ ע ב ר י ם

שמלווים אותנו יום יום

במחזוריות הקיומית

הפנימית הנטועה בנו

חיבוק גדול

אהובות אמיצות

*

אמן

שנזכור

שפעמים ׳ב י ר י ד ה מגובה׳

נחוש מסוחררות

מעט חלשות

לא מרוכזות

זה חלק מתהליך

השוואת ה ל ח צ י ם

הפנימית שבנו

מתרגלות

׳פימפום׳ נשימתי קל

שיאפשר לנו לחזור

ל ש א י פ ו ת העמוקות

שבדרכן יודעות

׳להוביל׳ אותנו בביטחה

למ ק ו ר חיינו