שומרת על ה ש ק ט

אהובות

היום נגלה לי

שעוד יש מפרש לבן באופק .

ביציאה מהבניין ,

בהרצליה פיתוח ,

זו שבתקופת ההיי טק של חיי

הייתה לי קצת לבית ,

הראש היה מכוון לחניה

הלב ל י ם.

חציתי את החנייה לגלות ספסל על המצוק

אל מול ה י ם .

אותו ס פ ס ל  שפוגשת על הדרך

בין לבין

ומסכימה לעצור

לפגוש את עצמי לפני שממשיכה בדרך .

בהירות גדולה נגלתה באופק

והציפייה לפגוש שקט

על הספסל

התבדתה

כששתי נשים בספסל הסמוך

לא נחה דעתן

והבעלות על הפה

לא מצאה

מנוח .

נזכרתי בשלט

שנתקלתי  בו

בפארק בקנדה

שביקש לשמור על שקט

בשמורה בטבע

וזה הרגיש לי

בזמנו

׳נסחף׳ מידי .

היום

הייתי שמחה

לשילוט

׳נא לשמור על

ה ש ק ט ׳

לא זה שנמצא רק בספריה

אלא

כאן. עכשיו .

מול ה י ם .

עלה בי

שאנחנו כ׳בעלות הפה ׳

שקבין השיח שבעולם

רובו

ניטל על ידינו .

מחויבות להיות ב ק י א ו ת

בכבוד לשיח

ו ל ש ק ט .

יכולות

והאמת ממש חייבות לעצמנו

ללמוד

להיות ב ש ק ט.

לא כל מה ש׳רץ׳ לנו בראש

חייב להיות מתומלל

ומדובר .

מעט ר ו ו ח

מתבקש . בנו .

ובעולם .

בעת הזו של ההסתרה של ההסתרה

מרגיש נצרך ממש

שילוט פנימי

׳ הזמנה ל ש ק ט ׳

כן

מקום בו

ש ו מ ר י ם

על

ה ש ק ט

מכל משמר .

במילים של יום יום .

פשוט .

מבקשות לתת לעצמנו

ש ק ט .

וכדאי שנהיה ברורות ;

יש ה ש ק ט ה

ויש ה ש ת ק ה

אנו טובות ב ש ת י ק ו ת

הן בשפתנו

׳צרחות פנימיות ׳

שבעיקר נובעות מהעדר

מרווחי ה ש ק ט ה .

אנו מכוונות

לסמן לעצמנו

במשך היום

עם או בלי ס פ ס ל

לשהות . בטוב .

ב ש ק ט .

זה דק .

רוב העיתות

בינות לרב השיח שבנו

׳נכבשו׳ על ידי שתיקות רועמות

זה הזמן ׳לשחרר ׳ את המרווחים

לעיתות ה ש ק ט ה .

מתת מבורכת

לסימון פנימי

ש ת י ק ה - את לא בוחרת

היא בוחרת אותך

ה ש ק ט ה - את בחרות פנימית

בוחרת בה

מוזמנות להתנסות ולשתף אותנו

ב ש ק ט . שבך .

חיבוק לליל מבורך

אהובות אמיצות .

*התמונות

לא מקנדה :)

מהרצליה פיתוח היום

בהחלט

אופק מלא בתקווה טובה